Benei Binyamin on Mishneh Torah, Sanctification of the New Month Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומ"מ מוסיפין שנאמר שמור כו'. ירושלמי שקלים פ"א ה"ב ועי' תוס' סנהדרין י"ב א' וצע"ק:
מפני גליות ישראל שנעקרו ממקום. לא זכר רבינו לעשות פסחיהם כמש"ש רש"י ז"ל ח' ב' במקומו ונראה עפמ"ש כאאמו"ר הגז"ל ליישב בזה מה שהשמיט רבינו הא דר"א בפסחים ח' ב' דמי שא"ל קרקע א"ע לרגל. וא"כ תקשה מברייתא זו ולזה הוסיף רש"י לעשות פסחיהם דנהי דפטורים מראיה מ"מ בפסח חייבים. אבל רבינו י"ל דס"ל כתוס' פסחים ג' ב' דמי שפטור מראיה פטור מפסח. א"כ שפיר השמיט הך דר' אמי שהיא נגד ברייתא זו עכ"ד פי צדיק יהגה חכמה. ואני בחיבורי הארכתי בס"ד בענין זה וקנה מקומו בה' חגיגה איה"ש:
כיצד יאמר ראש ב"ד הגדול לפו"פ מסנהדרין היו מזומנים כו'. ק"ק לפ"ז מעובדא דשמואל הקטן ע"ש י"א א' דא"כ לא הי' שואל מי הוא שעלה שלא ברשות ע"ש וצ"ל שמתחילה הוא מצוה רק לשלשה. ועל השנים ויותר שמוסיפין זה אינו אלא בידיעת הנשיא בפרט וע"ש בירושלמי:
וצריך שיהא [ראש] ב"ד הגדול מכלל ז'. נראה טעם הדבר שלא יהא ב"ד שקול ובלא דעתו אינם כלום כמש"ל:
ובעה"ש מתחילין מן הצד כו'. ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ה וסנהד' פ"ה ה"ב:
מלך מפני חיילותיו ומלחמותיו כו' או שלא לעבר. הגר"י ברלין ז"ל תמה בהגהותיו מאיזה טעם ירצה המלך שלא לעבר ע"ש ברש"י סנהדרין י"ח ב' ואולם נ"ל דהדבר נכון מאוד כשנבין מה שרבינו נ"ל הוסיף לכתוב חיילותיו "ומלחמותיו" ולד' רש"י מה ענין מלחמות לזה. אבל הדבר מתבאר עפמש"כ בתורה כי יקח אשה חדשה כו' נקי יהי' לביתו שנה אחת ושימח את אשתו ולפ"ז ירצה שפיר המלך שלא לעבר השנה כשיצרך למלחמה לחלוץ אנשים לצבא והרי החתן שנה הראשונה לא יעבור עליו לכל דבר. א"כ יפסיד המלך חודש שלם בכל רבבות חיילותיו אם ימצאו ביניהם. מי אשר נשא אשה חדשה. לז"כ רבינו חיילותיו ומלחמותיו ר"ל לעבר מפני חיילותיו ושלא לעבר מפני מלחמותיו וז"ב. כאממו"ר הגז"ל בגליון וטהורים אמרי נועם. ולפי דרכינו למדנו דכוונה זו מתחשבת עם העיבור י"ג חודש. וידועים ביה ספיקת הפוס' בכ"מ בזה ומצוה זו נוהגת גם בזה"ז כמש"כ במק"א בס"ד. ראיה נפלא לזה ממ"ק ט' ב' ולא כאחרים שכ' דבזה"ז אינה כלל. אך זהו רק הנהוג בדיני ישראל ולא בדבר השייך לחוקי המדינה בזה הלכה רווחת בישראל דינא דמלכותא דינא ואסור לזוז זיז כ"ש ח"ו מה שהוא נגד חוקי הממשלה יר"ה כנודע:
מש"כ המפרש שהוקש קה"ח לעה"ש לא נמצא בשו"מ ד"ז וכמדומני דס' ש"ש על השאילתות כבר עמד בזה:
יש לב"ד לחשוב ולקבוע. מהא דר"ע שעיבר ג' שנים זא"ז עי' סנהדרין י"ב א' ועש"ה בירושלמי ופ"ו דנדרים:
ואם עברוה ביום ל' כו'. ע"ש בגמ' דאיכא מ"ד דאין מקדשין:
עי' השגת הראב"ד ובש"ק שקלים פ"א ה"ב ובנדרים פ"ט ה"ח ומש"כ בתשובה מיראה בס"ד: