Benei Binyamin on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל נו"ע וקטנים פטורים. ל"י למה ל"כ כאן דמחנכין אותם כמש"כ בק"ש ותפלה ובהמ"ז וכל המצות:
ומתעסק ל"י י"ח. ועמ"מ וכ"מ דרבינו ס"ל מצאצ"כ ואולם י"ל דאה"נ דגם רבינו דס"ל דאמצ"כ מ"מ זהו אם אין עבירה בעשייתה אז יוצא בלא כוונה אבל כשלא יכוון איכא עבירה בעשייתה ודאי דלא יצא בלא כוונה וא"כ א"ש דבמצה כשאכל בלא כוונה אין חשש כלל שפיר יוצא י"ח משא"כ בתקיעת שופר כשתוקע להתעסק אסור משום שבות ע"כ בלא כוונה אסור וא"י י"ח ושז"כ רבינו פ"ג מתשובה ה"ה שהשי"ת דן למצרים לפי ששעבדו בישראל לפי שהם לא נצטוו ביחוד ע"ז והראב"ד השיגו דאדרבה הם מצוה עבדי וע' רמב"ן פ' לך ולהאמור א"ש דאם היו המצרים מכוונים לשם מצוה או עכ"פ אם לא עשו לשמ"צ אבל לא הי' כלל עבירה בשעבודם אז שפיר היו צריכים לקבל שכר ע"ז משא"כ במה שעשו היה דבר עבירה כמ"ש בסנהדרין נ"ח ב' א"כ צדקו ד' רבינו כאאמו"ר הגז"ל והאריך הרבה בדרושים ויש להוסיף דבלא עבירה כל מצוה סתמא לשמה קאי משא"כ כשיש עבירה בהעדר הכוונה ע"ז ל"ש סתמא לשמה והארכתי בחי' בס"ד ומש"כ הכ"מ בשם הר"ן עי' תוס' פסחים קט"ו ד"ה מתקיף ועי' בכ"מ פ"ב מק"ש ואש"ק הלח"מ ובחיבורי בה"פ הארכתי בענין מצ"כ אם מדאו' או דרבנן והעלתי דברים חדשים בס"ד:
או מוציאו מרשות לרשות. שלא כדברי התוס' שכ' בסוכה מ"ג א' דלהוצאה מרשות לרשות ל"ג דמנכרא מילתא ובאמת כדברי התוס' מבואר ביומא מ"ד ב' ואולי י"ל משום דהתם מיירי בכהנים דזריזין הם לא גזרו כ"כ משא"כ בשופר ולולב שלכל מסור בכל ענין גזרו וי"ל בזה קו' הט"א ושעה"מ דלב"ש דס"ל הוצאה ביו"ט אסור כמו בשבת א"כ גם ביו"ט נגזר שמא יעבירנו די"ל דב"ש ס"ל כדברי הבל"ע דביו"ט ליכא כלל איסור העברת ד"א ברה"ר דגמ' ג"ל ואין למדין ק"ו מהלכה (ע' הקובץ פ"א מ"ש בשמו) ומשום הוצאה מרה"י לרה"ר אין לגזור דמנכרא מילתא וב"ש לס"ל לחלק כדברינו ועי' בא"ר ומרן הגר"א ז"ל בפ"ב דידים דר"א לבד ס"ל דא"ד ק"ו מהלכה ולא ר' יהושע עש"ה [ובזה א"ש קו' התוס' ר"ה ט' א' ע"ד ר"ח שם ועי' ג"כ בא"י והארכתי במ"א בס"ד] וא"כ לדידן ודאי ל"ש לומר כד' הבל"ע אבל לב"ש דס"ל כר"א דא"ד ק"ו מהלכה שפיר י"ל כן: