Benei Binyamin on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טומטם ואנדרוגינוס חייבין מספק וכן מי שח"ע וחב"ח. אין לשון "וכן" מדוייק דחב"ח אינו משום ספק כמו טו"א וי"ל בדוחק:
אסור לאכול חוץ לסוכה כל שבעה כביצה. מ' דכל ז' שווים ואף בשויו"ט מותר כביצה ולא כהסוברים דבשויו"ט אף פחות מזה אסור חוץ לסוכה עי' שעה"מ ואולי י"ל דלילה הראשונה אינה בכלל על ה"ז רצה אינו אוכל כל ז' וא"כ י"ל דכזית הראשון לילה הא' אסור אף כזית חוץ לסוכה וצע"ק:
ואם הוצרך לסעוד. מ"ז ב' כיון דאי מתרמי לי' סעודתא כו':
ובלילי יו"ט הראשון מברך על הסוכה ואח"כ על הזמן. קצת מ' מזה דבליל יו"ט שני זמן קודם וכבר העירותי מכמה שנים ראיה לזה מירושלמי פ"ח דברכות ה"א דבליל סוכות מברך יין קידוש נר הבדלה סוכה זמן והרי לא אד"ו ראש ולא משכ"ל רק בליל ב' ומצאתי שכבר קדמוני אך באמת א"ר כלל כמש"כ במקומו בס"ד:
בכ"מ נחסר הציון בשם הר"ן שלהי סוכה:
בין עצי דפנות. הרא"ש חולק ע"ז ובפשוטו מ' כן מלשון עצי סוכה ולא "סכך" דאף הדפנות במשמע ובחידושי פלפלתי מזה בס"ד לענין סוכה מעצי אשירה עי' שעה"מ ונוב"ת חא"ח סקל"א והארכתי בחידושי בס"ד בחבורי סד"מ בקונ' נויי סוכה דבל"ז הרי ל"ה סוכה הראוי לשבעה ואכמ"ל: