מ"ע על כל איש. מלשון זה פלפל הש"א מ"ט נשים פטורות. ולא זכר שר התורה הזה דברי החינוך במצוה האחרונה דטעמו משום דעיקר כס"ת הוא ללמוד כמש"כ ולמדה את בני"ש ונפ' מת"ת. י"ל קושיתו ממזוזה דבמזוזה אין חיוב כתיבתה כלל משא"כ בס"ת י"ל שפיר דכיון דפסולה לכתוב. א"כ לא משכ"ל שתצא י"ח כתיבתה דבשליחות א"א דכל היכא דאיהו לא מצי עבד שלוחא למ"מ. וע"כ פטורות אלא דמד' תוס' ע"ז כ"ז א'. יש לגמגם על סברא זו. כאאמו"ר הגז"ל בגליון הש"א. וכבר האריכו האחרונים בזה הסברא. עי' בס' נחי"ע להגאון דליסא בהגהת נכדו ז"ל ובשו"ת ביה"ל ובשו"ת בצר יצחקי וגם אנחנו בעניותינו הארכנו בפנים שונים. והערותי בס"ד די"ל להסוברים דיוצאין בשותפות ל"ש סברא זו דא"א בשליחות. דבשותפות שאני. ועי' דרו"ח לכתובות י"א א'. וגם ד' החינוך לא א"ש לפ"מ דקיי"ל דל"ד טעד"ק לקולא וע"ש בס' נחי"ע. והארכתי הרבה מאד תל"ע:

מש"כ הכ"מ פסול מלא או חסר. לא ציין לנו מקורו. ואף שכתב שנתבאר בסמוך. ל"נ דבר. אבל הוא מד' שמואל שכ' דאם כתבה אגרת פסולה עי' תוס' ל"ב ב' ד"ה כתבה. ומש"כ מקרי וכתיב. ע' נדרים ל"ז ב':

שאם בא לחתוך חותך. השמיט רבינו מש"ש ועושה עמוד בראשו כדי לגול הקף וכבר תמה הגר"א ז"ל בחידושיו ליו"ד ולשון רבינו "שאם בא". ג"כ אינו מדוקדק כ"כ. ולחומר הנושא. אפ"ל דקשה טובא לשיטת רבינו בסה"פ דהוא פסול א"כ איך מותר לדבק לכתחילה ולפוסלו ולהורידו מקדושתו. ולזה כתב שאם בא לחתוך חותך ר"ל דמה"ט הוא שמותר. דלפ"ז אינו הורדה מקדושתו כלל כיון דבידו הוא לחתוך בכל עת שירצה א"כ לא נדחה ממצותו כלל. ומ"מ בעת חיבורם יחד הוא רק כקדושת החומשין צ"ע. שו"מ בשו"ת שו"מ מהד"ק ח"א ס"י שהאריך בזה ות"ל שהייתי בר מזלי' בזה: