ויושב ומלמדן כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכן. עי' שמ"ר ס"פ תשא פ' מ"ז. אמר שלכן תקנו שיהיו המשנים [מלמדי תינוקות] קורים יום ולילה. מש"ב הרה"ג ר' חיים נאטינזאהן שי'. מעיר מולדתי פיקעלין:

חוץ מע"ש ועיו"ט בסוף הימים. רבינו הגר"א ז"ל ביו"ד סרמ"ה סקכ"ב כ' שהוא זמן הסעודה ויל"ע בזה שהרי צריך להכין צרכי שבת מבעו"י כדא' בשבת (קיב) לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנא' והכינו את אשר יביאו וא"כ זכר מקודם סוף היום יהא מותר לבטל [ובודאי ה"נ ביו"ט דהא גם לחם משנה מהאי קרא ילפינן ע"ש]. ואולי מה"ט מנהגינו באמת לבטל מחצות היום. ואולי גם כוונת רבינו והגר"א ז"ל כן. או דלהכונה לסעודה לבד הוא דמותר לבטל ולא לכל הוצאת שבת. ועי' ב"ק (ל"ב.) מפני שכל ברשות בבהשמ"ש ע"ש משמע שקודם לזה אין רשות וכ"נ קצת לדעת רבינו דלס"ל חיוב תוס' שבת גם מדרבנן. עי' פ"ה משבת ומיהו רבינו השמיט הך דישכים להו"ש. ואולי מפני הך דב"ק דדווקא בהש"מ הוא שרץ ברשות וצלע"ק:

ואין מבטלין תשב"ר אפילו לבנין בהמ"ק. ציין המגדל עוז למגילה (ג.) וט"ס הוא וצ"ל ספ"ק והוא שם (טז:) אולם עיקרו הוא בשבת (קיט:) כל' רבינו: