איזהו חולק. עי' כ"מ בשם הרמ"כ ועי' ברכות (כז:):

מש"כ הכ"מ דווקא כשקוראו ג"כ אבא מארי ע"ש ומקרא מסייעו כו' עי' ש"ך יו"ד סר"מ סקכ"ב. וכבוד אאמו"ר הגז"ל הביא ראי' שגם בפניו מותר כן מהא דברכות (ד.) מפיבושת רבי יפה דנתי כו'. וע"ש (נה.) שאל בצלאל למרע"ה משה רבינו. ועי' בס' פרשת דרכים לבעל המל"מ. ובחי' רע"א ליו"ד שם. ובדרו"ח לשבת (קטו.) הקשה מר' יוסי שאמר אבא חלפתא. וע"ש באריכות דברי יד"נ הגאון דשאוויל ני' בס' זכ"י שם ובביאורי מרן הגר"א ז"ל ביו"ד שם:

ואם נתן לו שלום יחזור לו ש"ע רבי ומורי. רבינו הגר"א ז"ל ביו"ד סרמ"ב ס"ק ל"ז כתב "כמש"כ בחלק" וכוונתו לשם (צח.) בעובדא דריב"ל ומשיח. אלא שצ"ע דשם ריב"ל השואל א"ל למשיח בשאלתו רבי ומורי. וה"ל לציין מברכות (ג.) באליהו ור' יוסי. ואולי ט"ס בדברי הגר"א ז"ל. כאאמו"ר ז"ל [עתה נדפס יו"ד חדשים בווילנא והגיה המגיה צ"ע בד' הגר"א שם] וע' תענית (כא:) וי"ל:

ולא יסב אלא יושב כיושב לפני המלך. נראה מקורו מפסחים (קח.) תלמיד לפ"ר א"צ הסיבה. וכפ"ז ממצה ה"ח. וכ"ש בישיבת רשות:

ולא ישב לפניו עד שיאמר לו שב. ירושלמי פ"ק דכתובות ופ"ק דסוטה (ועי' כ"מ.):

ולא יעמוד מלפניו עד שיאמר לו עמוד. מס' דא"ר רבה ספ"ד ורפ"ה. וכ"מ ל' הגמ' בכ"מ מיפטרו מיני'. עי' ברכות (יז.) יומא (נג.) מ"ק (ט') כתובות (קו):

א"ל למדתנו רבינו. ברכות (טז.) (לז.) גיטין (יט.) ועוכ"מ: מש"כ הכ"מ כדאי' פ' הישן. זהו בר"א וריב"ז ויותר הל"ל מדברי הירושלמי פ"ב דברכות ופ"ב דשקלים. ועי' בבלי יבמות (צו:) וצע"ק:

אפילו לא למד ממנו אלא ד"א. ב"מ (לג.):

הרב המובהק. אולי משום סיפא נקט הכי שמ"מ חייבין הם להדרו ובאינו מובהק א"צ הידור וע"ז קפיד רבא בקדושין שם. או דאפי' מובהק כבודו מחול: