Beur HaGra on Jerusalem Talmud Bikkurim Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' זעירא בעי. בכורי יחור שקרא שם על פירות שבכרו ובאותו יחור עצמו הי' ג"כ פירות רק שמתחילין לחנוט מיבעי לי' אם דיו בזה ולא איפשטא:
כגון יהויריב. כלומר מתכנסין למקום ראשי משמרות:
ופריך ולמה תנן ולנין ברחובה בהר הבית כו'. ט"ס מ"ש בעזרה. דהא תנן במשנה ד' דבעזרה אמרו ארוממך ה' כו':
ר"מ כו'. פי' שהיו רגילים כולם בבת אחת לעמוד מפניו. וכששמעו דמבואר בברייתא חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב כו'. ורצו לעשות כן לר"מ. וכעס עליהן דמעלין בקודש. כלומר דכבר היו רגילין לעמוד כולם:
תרגם יעקב כו'. מעשה שהי' הנשיא ע"ה ונתמנה בכסף. ולא הי' יכול מה ללחוש ליעקב מתורגמניה ולכן דרש המתורגמן זה הפסוק בעצמו על הנשיא:
הוי אומר לעץ כו'. הוא יורה. בתמיה יודע הוא להורות הא עם הארץ הוא:
הנה הוא תפוס זהב וכסף. כלומר שמינהו אותו על ידי זהב וכסף שנתן כו' ואמר המתורגמן אם רציתם למנות נשיא עליכם הי' לכם למנות לר' יצחק:
גמ' ר"ה אמר. טעמא דמתני' דתנן אפי' אגריפס המלך נוטל הסל ונכנס. משמע דוקא בעצמו. כדכתיב ולקח הכהן הטנא מידך. מיד בעל הבית:
אית תנייא מחליף. קאי אמתני' דתנן הגוזלות שע"ג הסלים היו עולות ומה שבידם לכהנים. ע"ז אמר אית תנייא דאומרים חילוף הדברים דהיינו הגוזלות שהביאו בידם הקריבו עולות למזבח והגוזלות שהיו מניחים ע"ג הסלים הי' מתנה לכהנים. והשתא סמכו מתנה למתנה. דהבכורים מתנה לכהנים והגוזלות מתנה לכהנים. יהיו מונחים סמוכים יחדיו:
תני חד סב כו'. דמתני' תני ר' יהודא שקורא הגדתי עד ארמי. ואח"ז היה התנופה. אח"ז גומר הפרשה מארמי עד סוף. אבל כאן בברייתא תני שאחר התנופה חוזר לראש הפרשה שמתחיל מהגדתי:
ופריך וכי יש קורא וחוזר וקורא. ומשני דכן מקיים לישנא דקרא. דכתיב הגדתי לשון עבר שכבר הגיד. לכן כשקורא פעם שני שפיר מתוקמא קרא שבפעם שני אומר הגדתי כבר בפעם ראשונה:
ר"ה בעי. אם הביאן קודם עצרת ואז הן מחוסרי זמן ובכורים טעון הנחה ע"ג מזבח. והשתא בעי אם עשה הנחה כשהיה מחוסר זמן קודם עצרת. ואחר עצרת לא עשה הנחה. אם הנחה הקודמת מתרתה:
וע"ז א"ר מתנייה הדא דתימא כשנטלן משם. אבל אם היו מונחין במקומן מפעם ראשון שהניח בודאי יצא כאילו הוא מניח עכשיו:
ה"ג תני התקינו שיהא מקרין ע"ז אמר שסמכו על הקרא שנאמר וענית ואמרת. משמע ענייה אחר חבירו שמקרא אותו ואומר גם בעצמו כן:
ר' יונה בעי. מהו להביאן. הבכורים:
בתמחוי של כסף. אם קרא דווקא נקט טנא. טנא לשון סל. או טנא לשון מנא דהיינו כלי וא"צ דווקא להביא בסל:
ה"ג ר' יונה ור' ירמיה חד מחזר מנא. פי' שכל פרשה שקראו במקדש היה אחד מתרגם ארמית. ופעם אחד תרגם המתרגם על ולקח הכהן הטנא מידך וייסב כהנא מנא מידיך. ופסק שיחזור ויתרגם ויאמר סלא:
וחד מחזר פטירים עם ירקונים. פי' אחד תרגם על מצות ומרורים. פטירים עם ירקונים. לשון ירקות. ופסק שיחזור ויתרגם. פטיר ומרורין. וכן מתורגם באונקלוס ואמר בירושלמי ולא ידעינן מי פסק שיחזור ויאמר סלא אם ר' יונה כו'. ופשיט מכאן. דלעיל דר' יונה בעי מהו אם להביא בתמחויין של כסף ולא איפשטא. ע"כ ר' יונה מתרגם טנא סלא דוקא. ולא מנא. דהא תמחוי ג"כ בכלל מנא ומאי בעי. ע"כ ר' יונה פסק שיחזור ויאמר סלא:
ר' פנחס מחזר פטימי בני תורי. פי' פר בן בקר. אבל באונקלוס מתרגם תור בר תורי. והי' ר' פנחס מחזר להמתרגם שיאמר כאונקלוס:
כיצד עושה. פי' סדר הנחתן בכלי אחד לפי סדר הפסוק. שכל המוקדם בפסוק יותר חשוב מהמאוחר. ופרי ארץ אף דמוקדמין בקרא מאוחרין לפרי אילנות הן. לכן בהנחתן בסל. כל החשוב מחבירו למעלה מונח. נמצא זה סדרן. שעורה. חטה. תמרים. זיתים. רמונים. תאינים. ענבים. זהו גפן האמור בתורה:
סליק מסכת בכורים
הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד סליק סדר זרעים ותהי השלמת ההעתקה הזאת בעז"ה יום ד'. ד' דחנוכה. ביום הקצר. בשנת תרכ"ח. ברכות לפ"ק על ידי אלעזר בהרב הגדול מו"ה יעקב משה ז"ל בהרב הגדול מו"ה אברהם ז"ל בן הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא. מחבר הביאורים וההגהות הנ"ל על הירושלמי מסדר זרעים. ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה. בזה ביאורי הגאון רבינו אליהו. לפ"ק: