Beur HaGra on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב יד א ה"ג לר"ח בר בא ואסר ליה ר' אמי שרא ליה כו':
כתב יד א ה"ג באיסור שני פרקים מהו שיהא צריך לעשות כסדר הזה:
הדא אמרת שהוא מותר. פי' אפי' שלא כסדר הזה דאי אמרת שהוא אסור יהא אסור מלהוציא דסברי שהן שלו:
כתב יד ב הדא אמרת שהוא מותר. פי' אפי' שלא כסדר הזה דאי אמרת שהוא אסור. יהא אסור להוציא שיאמרו שהוא שלו:
כתב יד א פקיעה. שם עשב:
כתב יד ב פקועה דבקעתא. היינו עשב הנקרא פקיעת השדה. והעשב כשמתיבש נעשה קשרין קשרין:
כתב יד א משיעשה קשרין. פי' אותו העשב קודם שמתייבש הוא נעשה קשרין:
קשר העליון. ג"כ באותו עשב:
כתב יד א בפוחת מן המשפלות. אתנא קמא קאי דאמר אין מוסיפין על האשפתות היינו דוקא בפוחת מן המשפלות דהיינו שעושה מן ל' משפלות ד' אשפתות אבל אם מוסיף ג"כ על המשפלות דהיינו שעושה מן מ' משפלות ד' אשפתות מותר:
וע"ז מקשי דמשמע הא שלש מותר באותו ענין:
ואם בפוחת מן המשפלות אפי' שלש אסור. דהיינו אם עשה מכ' משפלות ג' אשפתות הי' אסור דבמתני' קתני של עשר משפלות:
ומתרץ בעושה מן כשיעור. דהיינו אפי' אם עשה כל אשפה מן עשר משפלות אסור לת"ק:
ומביא ראיה ע"ז ממתנית' כהדא דתני כו' ומוסיפין על המשפלות לא בכשיעור. דהיינו שהי' של עשר והוא הוסיף:
כן אין מוסיפין על האשפתות אפי' בכשיעור. דהיינו אם היו ג' אשפתות של עשר משפלות והוא הוסיף ודו"ק:
כתב יד ב בפוחת מן האשפלות. את"ק קאי דאמר אין מוסיפין על האשפתות היינו דוקא בפוחת מן המשפלות כגון שעושה משלשים משפלות ב' אשפתות אבל אם מוסיף גם על המשפלות כגון מן ארבעים משפלות עושה ד' אשפתות מותר:
ומקשי ע"ז הא ג' מותר פי' אם בפוחת מן המשפלות אפי' כי לא עשה כ"א ג' אשפתות נמי אסור דהא קתני במתני' של עשר משפלות דוקא:
כתב יד א מתני' יותר מכאן מחצב. פי' צריך לעשות עמוקה קצת:
כתב יד א גמ' ולמה תניתה תרין זימנין. פי' דמקשי הא אסר ר"ש במתני' לאו דמוסיפין על האשפתות. ומתרץ דהכא אתא לאשמעינן דאפי' בפוחת מן המשפלות מותר:
ותני כן כו' וחכמים אוסרין ט"ס וצ"ל ר"מ אוסר:
כתב יד ב ומתרץ בעושה כשיעור. כלומר אפי' עשה כל אשפה של יו"ד משפלות אסור ג"כ לתנא קמא כהדא דתניא אין מוסיפין כו':
ומוסיפין על המשפלות לא בכשיעור. היינו כל אשפה הי' של יו"ד משפלות ובא להוסיף:
ודכוותיה אין מוסיפין על האשפתות אפילו בכשיעור. שהי' שם ג' אשפתות כשיעור והוא בא להוסיף:
יתר מכאן מחצב. פי' חוצב מן הקרקע שיהא עמוק במקצת:
ולמה תניתיה תרין זימנין. הא במתני' דלעיל אמר ר"ש אף על האשפתות ואין לומר דקתני שנית משום דינא דמחצב. ה"ל למימר במתני' דלעיל רש"א אף על האשפתות ובלבד שיחצוב:
ומשני כאן בפוחת מן המשפלות. ר"ל שעושה מן המשפלות ה' או ו' אשפתות ש"ד ואפי' לא נשאר לכל אשפה יו"ד משפלות:
ותני כן כו'. דבעינן שיהא לכל אשפה ג' משפלות [אמר נכדו הצעיר לענ"ד דר"ל בתוספתא תני כן בהדיא. ז"ל התוספתא רש"א אף על האשפות ובלבד שלא יפחות מג' אשפות]:
כתב יד א בעושה יותר מכשיעור. היינו דוקא בעושה יותר מן ל' משפלות:
אבל בכשיעור כו':
כתב יד א פתר לה תרין פתרין. אמתני' קאי הי' לו דבר מועט כו':
ה"ג בשהיה לו דבר מועט בתוך ביתו ערב שביעית כו' עד ונמצא מזבל את אותו מקום ואח"כ פתר לה פתר חורין בשהיה לו דבר מועט בתוך שדהו ערב שביעית כו' עד ונמצא מזבל את אותו מקום ואח"כ ולא כבר הוא כזובל. פי' מערב שביעית:
כתב יד ב פתר לה. פי' למתניתין דקתני הי' לו דבר מועט. פירש בו ב' פירושים:
כתב יד א ה"ג אילין שמועתא דהכא כאילין שמועתא דהתם דתנינן כו':
הוון בעון מימר מיותר:
הוון בעון מימר השני מיותר:
כתב יד ב תני רשב"א אומר אם רצה תוקע את היתד כו' ובשנות אליהו מפרש דהאי קאי על רשב"ג ומפרש את דבריו:
כתב יד א ה"ג ולא בחוה"מ אפי' בטובה ואם באו מאליהן אין מסייעין אותן ואינו רשאי להושיב שומר ולא לנער את הצאן ואם היו עושין עמו שבת אחד חודש אחד או שבוע אחד מסייעין אותן והוא רשאי להושיב שומר ולנער את הצאן:
ה"ג רשב"ג אומר בשבת מדיירין בטובה כו' ואח"כ צ"ל מהו לנערה מוליכה ממקום למקום ואח"כ צ"ל תני השוכר את הצאן אסור לנערה בד"א בששכרה לזמן מועט כו':
כתב יד א אותו היום האחרון אסור. פי' דהוה כזמן מועט ואם לא יוציא היום אינו יכול להוציא למחר ונהנה מאיסור שבת:
הדרן עלך מאימתי
כתב יד ב אותו יום האחרון אסור. דהוי כזמן מועט דאם לא יוציא היום אינו יכול להוציא למחר ונמצא נהנה מאיסור שבת: