Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 106
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בשטר מקויים. ית' בס"ב:
אם יכולים. ב"ב קע"ד א' ההוא דיינא כו':
אם הוא. כ"כ הרא"ש בפ' הכותב על דברי הרי"ף דזמן ב"ד ל' יום וכ"ה בירו' שם הגע עצמך דהוה באתר רחיק משלחין בתריה תלת איגרין חדא בגו תלתין כו' ואע"ג דאין הלכה כירו' בדבר זה כמ"ש הרא"ש שם מ"מ ילפי' דמהלך שלשים יום אפשר לאודעיה הוא:
והמלוה יתן כו' ויגבנו. כמ"ש בערכין כ"ג ב' מוסיף עוד דינר כו' ובפסחים ל"א א' ואתי מלוה ופריק כו':
מגבין לו. כתובות שם:
אחר שישבע. שם פ"ז א' שבועות מ"ה א':
בין מהמטלטלים. דלא אמרי' אלא באומר קבעו לי זמנא כמ"ש בסי' צ"ח ס"ז אבל על המטלטלים כו' כ"ז שהוא אומר אבל בלא"ה לא כמ"ש שם ס"ו וכאן לא חיישי' לשובר כמש"ל:
ואין חוששין לשובר. ערכין כ"ב ב':
ואם כ' בשטר כו' או שכתוב כו'. כתובות פ"ו ב' וב"ד הם באין ברשותו של הלוה שהן באי כחו וז"ש בפירוש שאפי' כו' כמו בלקוחות ויתומים דלא מהני סתם נאמנות כמ"ש שם כמתני' ואפי' לס' הרא"ש שם דלע"א מעידה שהיא פרועה מהני סתם:
י"א דאין כו'. עסמ"ע:
שלשה. דטוענין לאדם שלא בפניו ולכך צריך לשבע כנ"ל: