(ליקוט) [א] **א"א מגו להוציא.**כמ"ש תוס' בב"ב ל"ב ב' בד"ה והלכת' כו' ואף ששם ד"ה אמאי סתרו דברי ריב"ם היינו לרב יוסף אבל לרב אידי ע"כ צ"ל כן וכ"כ בכתובות פ"ז ב' ד"ה האי כו' והרא"ש שם ובב"מ ב' א' ד"ה וזה כו' ושם ק"י א' ד"ה א"ל. א"כ חשיב כו' וכתובות ט' ב' ד"ה לא כו' וכ"פ בש"ע סי' פ"ג ס"ד וסי' פ"ד ס"ד וסי' פ"ב סי"ב. אבל הרמב"ן ורשב"א חולקים ע"ז וכמ"ש ריב"ש סי' שצ"ו ואוקמוה להאי דב"ב ל"ב ב' בשטר שאינו מקויים ועש"ך סי' פ"ג סק"ז וגם דברי סמ"ע י"ל כפי' ר"י וכפי' רשב"ם דמ"ש רב אידי הלכת' היינו משום דמספק' ליה כו' דלא כתוס' וראייתם ממ"ש בכתובות י"ב ב' דנאמנות משום מגו וכן בב"מ ק"י א' אר"י מלוה נאמן מיגו כו' ועמש"ל בישוב קו' אלו:: [ב] **ואע"פ שנותן דמים.**תוס' דב"מ קטז א' סד"ה והא. ולמורי הר"ד כו' ובב"ב נ"ב ב' סד"ה דברים. ולמורי כו' ועסי' צ' ססי"א בסמ"ע וש"ך:: [ג] **וכן בשטר אמרי' מגו להוצי'**כמ"ש תוס' דב"ב ל"ב ב' סד"ה והלכת':: [ד] **ודוקא בשטר מעלי'**כמ"ש בגמ' שם ואע"פ שהוא מקויים כמ"ש הרמב"ם וש"ע ס"ס פ"ג כיון שהודה שמזוייף:: [ה] ואף בשאינו מזוייףכמ"ש בסי' פ"ב סי"ב ואם הודה כו' וזה שהקשו מהא דכתובות י"ב ב' אע"ג דנקיט' כתובה ועמ"ש ס"ס פ"ב:: [ו] **בברי ושמא אמרי' מגו להוצי'**מהא דכתובות הנ"ל הר"ש. וכ"כ הגמ"ר בפ"ק דב"מ ומרדכי בפ"ג דב"מ סי' שסג וכן בחזקה מסייע לטענתו אמרי' מגו להוצי' ובזה מתורץ ג"כ דכתובה הנ"ל:: [ז] **להחזיק קרקע ביד המחזיק אמרי' מיגו ולא אמרי' קרקע בחזקת בעליה עומדת והוי להוצי'**בב"ב שם ל"ב ב' ובפ"ב דכתובות ומודה ר"י באומר כו' ועגמ' שם ט"ז א' דמשום מגו הוא נאמן: [ח] **ואדרבה שכנגדו חשיב מגו להוצי'**כמ"ש תוס' בב"מ ק"י א' ד"ה א"ל. א"נ חשיב כו':: [ט] וכן בפירות קרקעבגמ' שם אר"י מלוה נאמן מגו כו':

[א] **מגו במקום עדים לא אמרי'.**כמ"ש בב"מ פ"א ב' ובב"ב ל"א א' ל"ג ב' וש"מ הרבה:: [ב] ואפי' אין העדים מכחישים אותו רק בצירוף טענתוכמש"ש ושם:: [ג] ואפי' דליכ' עדים ממשכמש"ש בב"מ שם אנן סהדי כו'. ריב"ל:: [ד] ואפי' ב' עדים מעידין כדבריותוס' דב"ב ל"א ב' ד"ה וזו ובב"ק ע"ב ב' ד"ה אין כו':: [ה] **ואפי' שיכול לתרץ דיבוריה רק שדבריו לא מ' כן לא אמרי'**כמ"ש תוס' דב"ב ל"א א' ד"ה מה כו' ריב"ל:: [ו] **וכן אם ירא שיחזיקו לשקרן הוי כבמקום עדים.**תוס' דיבמות קי"ד ב' ד"ה מי כו':: [ז] וכ"ש בניכר שקרותוכמ"ש הרא"ש בפ"ג דב"ב בא"ל אל תפרעני אלא בעדים שאינו נאמן במגו דפרעתי בפני עדים ומתו:: [ח] **וכן היכא שירא שיכחישוהו.**תוס' שם מ"ו א' ד"ה שפיר כו':: (ליקוט) **אפי' ראה עדים שבאו להכחיש הטענה שהיה יכול לטעון נאמן במגו.**ועסי' ע"ט ס'ט בהג"ה ואפי' במקום כו' (ע"כ):: [ט] **וכן נגד הקול.**תוס' שם ל"ג א' ד"ה לקוחה כו':: [י] ואם הטענה סותר לקול בשבויה מותרכמ"ש בכתובות כ"ג א' ועתוס' שם ד"ה עדי כו' ועגמ' דב"ב קל"ה א':: [יא] לפי' הר' יוסףבב"ב ל"ב ב' מגו במקום שצריך לשקר תחלה לא אמרי' לרב יוסף ולרב אידי הוי סכפיק' דדינ' והלכת' כו' ורשב"ם פי' שם ד"ה אמאי בדרך אחר:: [יב] **ואפי' להוצי' מחזקה במקום עדים י"א ולא אמרי'**כמ"ש בא"ע סי' קנ"ו ס"ו וי"א כו':: [יג] וכן נגד מנהג לא אמרי' דהוי כבמקום עדיםכמ"ש בפ"ח דפאה מש' ג' וער"ש שם וכן קי"ל כר"ן בב"מ ק"י א' דלא כר"י דאמר שם באריס כו' דאי בעי כו' ועש"ך בכללי המגו שת' דל"ת המתני' על ר"י ולדינ' אין נ"מ דקי"ל כר"ן ועתוס' דב"ב ב' א' סד"ה לפיכך ואמר במתני' שם וכן בגינה מקום שנהגו כו'. ועהג"א רפ"ז דב"מ כד"ה דהולכין כו':: [יד] מגו במקום חזקהאיבעיא להו בב"ב ה' ב' ולא איפשטא ופ' הפוסקים. לקולא כמ"ש בסי' ע"ח ס"א וס"ה וסי' פ"ב ס"א בהג"ה או כו':: [טו] **ועתוס' דב"ב שם סד"ה מי.**ומיהו קשה כו' ונ"י תי' בפ' מי שמת דאין כל החזקות שוות וכ"כ תוס' בכתובות ט' ב' בד"ה לא כו' ועסי' צ"ט ס"א בהג"ה וסי' שפ"ב בהג"ה. וכ"כ המ"מ בפ"א מה' מלוה בשם הרמב"ן וכ"כ בפ"ב ועמ"ש בסי' מ"ז ס"א דבמקום חזקה אלימתא ודאי לא אמרי' ועס"ס ע"ט בהג"ה:: [טז] וכה"גכ' שמ"כ בשם הר"ן לתרץ קו' תוס' הנ"ל דבאיסורא לא אמרי' במקום חזקה:: [יז] **מגו במקום שטר אמרי'**כמ"ש בב"ב ע' וכמ"ש בר"ס רצ"ו:: [יח] א"א מגו במקום נאמנותכמ"ש בשבועות מ"ב א' ההוא כו' ואינו נאמן במגו דנאנסו כמ"ש בב"ב ע"ב באפקיד בשטר. רשב"א הביאו ב"י סי' ע"א מחודשי' כ"ו ובש"ע שם ס"א בהג"ה ואפי' כו' ועמש"ש:: [יט] והיכא דיכול להכחיש הנאמנות מחלוקת בעה"ט עם הרמב"ןבסי' מ"ו ס"ב אבל בסי' ס"ט ס"ב וסי' ע"א ס"א בהג"ה וסי' פ"ב ס"א סתם כדעת הרמב"ן דנאמן:: [כ] **טענה שאינה ברורה כגון שטעה הוי כבמקום עדים.**תוס' דגטין י"ד א' ד"ה ולא כו' ועסי' קכ"ו סי"ג וסי' פ"א סכ"ו בהג"ה:

**מגו לאפטורי משבועה לא אמרי'.**ועסי' צ"ג ס"ב וסי' רצ"ו ס"א והרא"ש חולק ע"ז וכ' דוקא במגו דהעזה לא אמרי' וכמ"ש מ"מ אמרה תורה מ"מ הטענה ישבע כו' וכ"כ שם בהג"ה:

**מגו לאפטורי ממון אמרי' אף במגו דהעזה ודוקא לאפטורי משבועה לא אמרי' אבל בשבועה אמרי'.**ריב"ש סי' שצ"ב ור"ן בשבועות שם וראייתם מהנהו עיזי דאכלי כו' בב"ב ל"ו א' ועתוס' שם נ"ב ב' ד"ה דברים כו'. וש"פ חולקים ע"ז וס"ל דאף בממון לא אמרי' ועתוס' דב"ק ק"ז א' בד"ה עירוב. ונראה כפי' ריב"ם כו' וההיא דח"ה כו' ודבריהם אינם מובנים וכבר נדחקו הש"ך וש"פ בדבריהם ודברי ריב"ש נראין עיקר וכ"פ ש"ך וחלק בכמה מקומות על הסמ"ע בזה ועכה"ג שהאריך בדין זה לדעתם שא"א מגו דהעזה ע"ש:

[א] **מגו למפרע לא אמרי'.**ועתוס' בכתובות פ"ה א' ד"ה אית כו' ושם ק"ט ב' ד"ה אם כו' ובב"ב ל"א ד"ה לאו כו' וכ"כ הרא"ש בכתובות ק"ט ב' ואף ששם פ"ה א' כ' דוקא בעדים וראו וכמ"ש בסי' ס"ד היינו משום דלא ס"ל האי סברא שכ' תוס' בא"ד דבאותה שעה שאמרה מחיים כו' וכ"כ הריב"ש דאם איתא אמאי אמרו באומן בראה שאינו נאמן הא היה יכול להעלימו מקודם וכן הרבה כיו"ב:: [ב] וד"א לאחר כ"ד אבל בתכ"ד נאמןכמ"ש ברפ"ב דכתובות ומודה ר"י באומר כו' ושם י"ח ב' העדים כו' וערש"י שם ד"ה כיון כו' וד"ה ה"מ כו' ושם כ"ב א' ובמתני' וגמ' ועתוס' שם ד"ה מנין כו' ומתני' ספ"ו דדמאי וש"מ:: [ג] לפרש דבריו הראשונים אפי' לאחר כ"ד אמרי' מגוכמ"ש תוס' כ"ב א' ד"ה הנ"ל.

[א] **מגו מממון לממון.**עתוס' דב"מ ב' א' ד"ה וזה כו' ומרדכי והגמ"ר תי' דמממון לממון לא אמרי' אבל בשם ריצב"א תי' משום דמגו להוצי' כו' כמ"ש בתוס' וק"ל דאמרי' מממון לממון כמ"ש בסי' ע"ב סי"ז וש"מ הרבה:: [ב] וכ' מהרי"ו דמ"מ א"א מגו מממון לדבריםועסי' ע"ב סי"ז בהג"ה והא דיכול לטעון כו':: [ג] **מאיסור לממון אמרי'**כמ"ש בכתובות ט"ז א' הנושא את האשה כו' דמגו כו':: [ד] **מאיסור' דרבנן לאיסור' דאוריית'**עתוס' דב"מ ה' ב' ד"ה בלא כו' ואע"ג דהוסיפו כו' אבל נ"י בכ"ג דסנה' שם תי' דלא אמרי' מגו מאיסור' דרבנן לאיסור' דאוריית'. ודברי צ"ע דא"כ גזלן דדבריהם יהא כשר לעדות ולשבועה דאוריית' ואמרי' בספ"ק דר"ה ואלו הן הפסולין כו' וצ"ל שמחלק בין עדות לשבועה ומ"מ לא קי"ל כדבריו ועסי' צ"ב ס"ג ובהג"ה ס"ד:

**א"א מגו שהי"ל אינו יודע.**ועתוס' דב"מ צ"ז א' ד"ה ביום וא"ת והיכי כו' ושם ב' סד"ה רב הונא וא"ת כו' וכ"כ הר"ן בפ' כל הנשבעין דאמרי' שם מ"ז א' ה"ד אילימ' כו' ואין פטורין במגו דאמרי' א"ו וכן ברפ"י דב"מ בשיש עסק כו' ולא מיפטר במיגו דאומר כולהו לא ידענ' ואין כאן מיגו דהעזה דשכנגדו אינו יודע אם יודע או לא:

**א"א מגו במקום שסובר שאומר אמת.**ועתוס' דיבמות קי"ד ב' ד"ה מי כו' ובכתובות פ"ז ב' ד"ה דמיפרע כו' ושבועות מ"ה ב' ד"ה מתוך:

[א] **מגו להכחיש דבריו הראשונים אינו נאמן.**כמ"ש בכתובות כ"ב א':: [ב] ובתוך כ"ד נאמןכמ"ש בי"ד סי' קפ"ה ס"ג ובא"ע סי' מ"ז ס"ד:

[א] **מגו בשנים לא אמרי'.**תוס' דכתובות י"ח ב' סד"ה אין וסד"ה מחמת ובב"ב ל"א ב' סד"ה וזו וש"מ:: [ב] **אבל מגו דאי בעי שתקי אמרי'**תוס' דכתובות שם סד"ה אין:: [ג] **ודוקא לעלמ' אבל לגבי עצמן לפטור אמרי' אף בשנים.**תוס' דקדושין מ"ג ב' ד"ה והשתא:

**א"א מגו אם זו הטענה ניחא ליה יותר.**כמ"ש הר"ן בכתובות כ"ג א' ע"א נתגרשה כו' דלא אמרי' מגו דאי בעי שתיק והיא לא הוחזקה א"א אלא ע"י דאל"כ בלא"ה אינו נאמן משום דדלמ' למיפסלה מכהונה קאתי וכן תי' הרמב"ן בקדושין ס"ד א' נשבית ופדית' ואינו נאמן במגו דקדשתיה וגרשת' דדלמ' לפוסלה מתרומה קאתי ועתוס' דכתובות ט' ב' ד"ה לא ובב"מ ק"י א' ד"ה א"ל ובב"ב ל"ה ב' סד"ה ואי וש"מ:

[א] היכא שבטענת המיגו היה צריך לישבע גם עכשיו צריך לישבעכמ"ש בקדושין מ"ג ב' וש"מ:: [ב] ואף שי"ל עד מסייע לטענתו שטוען עכשיוכמ"ש בסי' פ"ז ס"ו בהג"ה:: [ג] ואמרי' משבועה דאוריית' לשבועה דרבנןלדעת ר"ת בתוס' דב"ב ע"ב בד"ה סוף סוף:: [ד] להרא"ש דאמרי' מגו לאפטורי משבועה רק במגו בהעזה דוק' בדאוריית' אבל בדרבנן אמרי' מגו לאפטורי משבועה אף במגו דהעזהועברא"ש בר"פ כל הנשבעין סוף ס"א וי"ל דהך אבל לדעת הרמב"ם דא"א מגו לאפטורי משבועה אין חילוק כמ"ש בסי' צ"ג ס"ב ועסמ"ע וש"ך שם:

**היכא שע"א מכחיש טענת המגו.**לא אמרי' מגו כמ"ש תוס' בנסכ' דר"א בב"ב ל"ד א' ד"ה הוי ובשבועות ל"ב ב' ד"ה הוי כו':

[א] אם בטענת המגו משים עצמו רשע לא אמרי' מיגוכמ"ש בקדושין נ"א לא עביד אינש כו':: [ב] וכן שמשים בטענת שטוען עכשיו רשע ג"כ אינו נאמן במגוכמ"ש בכתובות י"ח ב' ל"ש כו' ושם י"ט ב' עדים שאמרו אמנה כו' ועתוס' דב"מ ג' וכריתות י"א א':

[א] **היכא שטענת המגו לא שכיחא לא אמרי' מגו.**תוס' דכתובות י"ח ב' ד"ה מחמת כו'. אבל הש"ך השיג ע"ז ממ"ש תוס' בב"ב ע"ב בד"ה מ"ד כו' וי"ל דמלת' כו' וטענינן להו החזרתי כו' כיון דאבוהון כו' אלמ' נאמן החזרתי במגו דנאנסו אע"ג דלא שכיח' וגדולה מזו דאף טענינן ליתמי ועסי' רצ"ו ס"ב וכ' הרמב"ם וש"ע שם דאף שואל נאמן במגו דמתה מחמת מלאכה ואע"ג דאמרי' ברפ"ג דב"מ מתה מחמת מלאכה לא שכיח' ולכאורה ק' על תוס' דב"ב הנ"ל דמ' דוקא מתה מחמת מלאכה לא שכיח' אבל נאנסה שכיח' וי"ל דיותר שכיח' ממתה מחמת מלאכה דהיא לא שכיח' כלל:: [ב] **היכא שטענת המגו אינה גלויה לכל שפטור בה לא אמרי' מגו.**מרדכי בשם ראבי"ה רפ"ח דכתובות: