צריך כו'. ד' א' אלא לעולם ר"א כו' וקי"ל כר"א כמש"ש פ"ו ב' ושם:

ואם לא כו' ממש"ש רפ"ג דאין פוסל מן הכהונה ופי' הרי"ף והרא"ש שם כזעירי ורב אסי שהן אמרו מילתא מציעתא וכלהו הוו לגבייהו כיחיד לגבי רבים ע"ש וז"ש בכולן אינו גט חוץ מסיפא בס"ד כ' שהוא ספק גרושין וערש"י שם ד"ה חוץ כו' ועמ"ש בא"ח סי' תי"ג בליקוטים:

אע"פ כו' שאע"פ כו' גמ' שם:

גט כו'. אע"פ שאמרו אינו מן המובחר כבר הוקשו בירושל' פי"ב דשבת ומשני כשיטתו השיבוהו כשיטתך שאתה אמר כתב הוא אף הוא אינו מן המובחר ב"י:

וי"א כו' הרשב"א בשם הר"ח כיון דלא אתמר בהדיא לא כשר ולא פסול חיישי' ליה וכתב הרשב"א ונראין דבריו דהא לרב אחא כשר לכ"ע ולחומרא מיהא חוששין לדבריו וכ' דטעמו של הרמב"ם משום דבפרק הבונה לא איתמר הא דרב אחא:

אפי' נכתב כו'. כן דייק מדברי הרמב"ם פ"ג הל' ט' שכ' ולא יראה לי כו' והואיל כו' הא בלא"ה מודה שאינו גט וכ"כ בתה"ד סי' רכ"ח בשם אז"ג וכפי' שם:

ואם נתנו כו' וי"א כו' אין דעת התוס' כן ועתוס' ד' א' ד"ה מודה כו' דאפי' במזויף מתוכו אינו אלא גזירה וכ"ש בשלא לשמה דהוצרך תוס' לדחוק שם במאוד וכ"ז לתי' הראשון שבגמ' אבל לתי' רב אשי א"צ לזה וכשר לגמרי לר' אלעזר וכ"ש לרבא דס"ל משום שאין עדים כו' א"צ כלל לכ"ז וכ"ב יש"ש ומהרא"י ועמש"ש:

וי"א כו'. הרמב"ם שם בשם י"א וחלק עליהם והביאו הטור ג"כ ודברי הרמב"ם נכונים ממ"ש יוד ב'. והא לאו כו' ת"ש ר"ש כו' הב"ע כו' ואם איתא דמודה ר"א היכי דאיכא עדים דצריך לשמה מדאורייתא היאך מכשירין הא נכרי לדעתא דנפשיה עביד כמש"ש ך"ג א' וכ"כ בתה"ד שם ול"ג דאף אם אין עידי מסירה א"צ לשמה מדאוריי' כיון דוכתב לא קאי אחתימה כלל וחתימה דגט אינו אלא מדין שטרות וזה שפריך שם ג' מאן כו' אי ר"א כו' ולא משני כה"ג וכן בכמה מקומות ועתוס' ד' א' ד"ה מודה כו' אלמא אפילו בלא ע"מ כלל כשר מד"ת רק מדרבנן כמש"ש וי"ל כו':

בפיו. עמ"ש בא"ח ר"ש י"א:

י"א כו' ומיהו כו' ערש"י ז' א' ד"ה אפי' שמע כו' ורא"ש שם. ועהג"א שם ד"ה ור"ח פי' כו':

ואם התחיל כו' צ"ע וע"ש ושם: