Beur HaGra on Shulchan Arukh, Even HaEzer, Seder HaGet
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וע"כ כו' וכל כו'. פ"ק דקידושין:
יש נזהרים בו' כמ"ש בירושלמי פ"א דיני ממונות והביאו הרא"ש שם סוף ס"ט ועח"מ סימן ה' ס"ב ובהג"ה וכן כאן די"א שהוא כמו דין כמש"ש ה' ב':
יזמין כו'. כמ"ש בפ"ג דסנהדרין ובתוספתא וירושלמי הביאו הרא"ש שם סל"ב וכן בגמ' שם ההוא מתנתא בו' ואפי' איכא עידי מסירה כמש"ש זיל לא שבקי כו' ובריש גיטין ומיהו דוקא בעדים אבל בסופר אינו אלא חומרא בעלמא וכבר קרא תגר ב"י ע"ז וכן במהרי"ק שם ושם וכן מ"ש לכתחיל' לוקחים עדים כו' וכן שלא יהיה בע"מ וע"ל סימן ק"ל ס"א בהג"ה וכן מ"ש לרב המסדר וכן מ"ש בס"א שלא לסדר בע"ש כי גט אינו דין דאפילו גירשו בינו לב"ע מגורשת ועס"ד בהג"ה:
גם שלא יצא כו'. שם בסנהדרין כולי ב':
או ש"ד הפוסלים. שם בסוגיא וכ' בח"מ סימן ל"ד:
ולוקחים עדים כו'. כמ"ש בירושלמי פ' בתרא דגטין מתני' פליגא על רב כו' וכמש"ל סימן ק"ל סט"ו:
יזהר כו' דיש ש"פ כשמואל שם ס"ו ה"ז ולדידיה חתם סופר ועד פסול כמש"ש ושם ע"א ב' וע"ל סימן ק"ל סי"ח:
אם הסופר כו'. כמ"ש בפ"ד דבכורות הנוטל שכר לדון כו' להעיד כו':
ולא נהגו כו'. כנ"ל ס"ג:
צריך שיכירו כו'. מתני' וגמ' פ' ג"פ:
אא"כ כו'. פ' בתרא דיבמות תנא דר"י כו':
אם יש כו'. פ' ג"פ:
אם המגרש כו'. כמ"ש ר"פ מי שאחזו:
ובשעת נתינה. תוספת שם ע' ב' ד"ה כו' ועמש"ל סימן קכ"א:
אם רוצה כו'. דלפני התורף פוסלין את הגט כמש"ש פ"ה א' ואפי' בע"פ כמש"ש פ"ד ב':
הכל כו'. שם ך"ב ב':
ועבד ועכו"ם. שם ך"ג ח"ב ויש מכשירין בעבד כמש"ל סימן קכ"ג:
וישראל כו': כמ"ש בפ"ק דחולין:
הבעל כו' משום דקדוקי הגט וע"ראש פ' בתרא ס"ד ובעל העיטור כ' כו':
וכן לא יאמר כו'. כמש"ש וכ"כ ר"ה גאון ז"ל אי יהיב כו':
לא כו'. ז"ל מהרי"ק סימן ק"ו ועל הסופר שהיא קרוב לאשה אין קפידא כלל כו' דאף הבעל עצמו יכול לכותבו ועוד דלא שייך בזה שום עדות והאמנה כו' וגם אמת הוא כי בהיות אחר רחוק טוב יותר מפני מראית עין דלמא אתי לאחלופי בעדים אמנם לא ראיתי דבר זה בשום מקים רק אמרתי מס' דנפשי מהיות טוב כו' אבל היכא דלא אפשר אין קפידא כלל וב"י כ' עליו דאפילו מהיות טוב ליכא:
יביא כו' במתנה כו'. מש"ש כ' א' יכילנא כו' והרמב"ן. והרשב"א חולקים ע"ז וכמש"ל סימן ק"כ:
ישאל כו' שלא יהא גט מעושה דפסול כמ"ש בפ' בתרא ועמש"ל סך"ג:
יושיט כו' עהג"א פ"א ס"ג ד"ה ור"ח כו' ופ"ב ס"א כ' בסה"ת כו' ורא"ש ברפ"ג במתני':
ואני נותן לך כו'. עתוס' ס"ג ב' ד"ה כותבין כו':
ולא מהני כו' אבל לכתחלה כו'. דר"י לטעמיה דס' דיש ברירה אבל אנן קי"ל דאין ברירה וכמש"ל סימן קכ"ב:
ואתא כו' ואני כו'. כנ"ל:
ויכול כו' דאפי' כתיבתו וחתימתו הוא כפל לשון כמ"ש בפ' בתרא ושם י"ט ב':
אם כו'. כנ"ל סט"ו:
כגון גרשון כו' שהם שנוי משני שמות שגרשון בן לוי נכתב בנון ובן משה נכתב במם תה"ד:
לא יכתוב כו' אפילו כו' שם ע"א ע"ב:
הבעל כו' מתני' דפ' ג"פ:
ואם כו' גמ' שם ובפ"ג דגיטין:
יאמר הבעל כו'. כמ"ש ס"פ שום היתומים:
וכן אני מעיד כו' כמ"ש בפ"ג ופ"ד דגיטין באומרת נאמנת עלי כו':
צריך כו' כנ"ל סי"ח:
וצריך כו' דאל"כ חתימתן בפסול שלא ידע אם הגט כשר ואפילו בע"מ פסול כנ"ל:
צריך שיכירו כו'. ג"כ כנ"ל בסי' ך' א':
צריכים כו' או כו'. כמש"ש ך"ז ב':
טוב כו'. דאפילו אם יבטל בשעת הנתינה לא מהני כיון שביטל שליחות' וכן אפילו אחר הכתיבה לדעת הרמב"ם וש"פ דהגט בטל ג"כ ועתוס' ל"ב ב' ד"ה התם כו' וז"ש וינתן כו':
אם רוצה כו' רפ"ב:
שבה כו' רש"י שם ד"ה שיטה אחת כו' וכ"כ הרמב"ם וש"פ וכ"כ בסימן כ"ח אבל תוספת שם פ' ב' ד"ה אפי' כו' כ' שיטה ראשונה לבד וכ"כ בסימן קמ"ב סט"ו וכאן כ' לכתחלה לצאת ידי הכל אבל יותר אין לעשות אפילו לכתחילה כמש"ש ה' ב': מג) וגם צריך כו' מתני' רפ"ב ב"נ אבל כו':
וי"א דהשליח כו'. עהג"א פ"א דגד"ה ור"ח כולי:
וטוב להגיד כו'. כמש"ש מ"ו א' בבעל קניא כל"ק כו':
גם כו' אולי כו' כמש"ש ך"ז א"ב:
וצריך כו' דלאחר שהתחיל מקצת הגט לא מהני כמ"ש רפ"ב בפני נכתב חציו כו' הי' חציו כו':
כששולח כו'. כמ"ש רפ"ד:
ונוהגין להקנות כו'. ע"ל סימן קפ"א סכ"ו:
צריך כו' לפי כו'. מתני' ך"ב ב':
ואין כו' מתני' ס"ה א' ומ"מ ליכא קפידא בבעל כ"כ כמש"ל סימן קע"א:
גם צריך כו' ירושלמי פ"ד והביאו הרא"ש שם ס"ב עשה כו' צריך להחזיקו כו' והרמב"ם חולק ע"ז וכמש"ש סי' א':
צריך כו' מתני' ך"ג א':
או סומא אפילו בא"י האידנא כמ"ש בסימן קמ"ב ס"א דהטעם הוא משום מתיבתא כמש"ש ד' ב' משא"כ האידנא:
או פסול כו' כמ"ש בס"פ ב' דיבמות ולא הקילו בגט אלא בה' נשים כו':
טוב כו'. שלא יאמר לפקדון נתתיו להפוסקים כר"ה שם סד"א א' ועתוס' ורש"י שם ד"ה בעל כו':
אם הבעל כו' ואפי' בלא אונס דאל"כ א"צ לאוקימתא בתרייתא שם ך"ט א' וכן פירש הרא"ש שם ומיהו אפי' לא כ"כ מהני כמ"ש בפ"ד דב"ב קל"ח ב' ב"י סקמ"א:
וכבר כו' לעיל ס"ח וזה אפי' מדינא פסול להרמב"ם ותוס' כ"ד ב':
ואם אינו כו' שם ך"ט ב' ההוא גברא דשדר כו' א"ל לשליח כו':
א"ל כו' דע"כ לא פסול באומר אמרו אלא משום דנפיק חורבה כו' וערא"ש פרק התקבל ס"ך:
כבר כ' כו' לעיל סכ"ח:
וגם כו' לעיל סכ"ד:
כשיבא כו' למגרש. ל"ד דצריך לשאל לאחר כמש"ל סימן ק"ך ס"ג רק בשם אביו כ' שם דנהגו לכתוב ע"פ עצמו:
ואם יש כו'. ל"ד ב' ההיא דהוו כו':
או אם כו'. מדינא א"צ כמ"ש בג"פ דדוקא בב' יב"ש כותבין כהן וע"ל סימן קכ"ט ס"ט:
וכן כו'. ג"כ כנ"ל סל"ו:
צריך כו'. כמ"ש פ' א' היה במזרח כו' אלא סופר וכס' האחרונה בסימן קכ"ח ס"א:
יחתוך הקלף כו'. כמ"ש כ"א ב' ועתוס' שם ד"ה יצא כו' והרא"ש שם וש"פ:
אם כו'. הג"א ע"ב סי' כ"ב ד"ה וכן כו' וכמ"ש בתוס' שם ד"ה הנ"ל ולר"ת דוקא כו' ורא"ש שם:
צריך כו' דנקט ספר וצ"ע ועמש"ל סי' קכ"ה סי"ג:
ישרטטו כו' עתוס' ב' א' ד"ה המביא כו':
ויעשה כו'. עהג"א פ"א ס"ג ד"ה ור"ח ורב האי כו':
יש מי כו' כמו בסת"מ וחומרא דחומרא הוא אפילו על הנייר כשר אף לכתחלה:
לא כו' להמפרשים דס"ל דרב פליג אשמואל שם י"ט א':
וישרטט כו' ויכוין כו' עסמ"ט:
יש כו' אלא בקנה כמו בס"ת כמ"ש בפ"ג דתענית:
לא כו' נמצא כו' כמ"ש פ"ה ב' אמר אביי כו' ולא כו':
נהגו כו' עתוס' ך' ב' ד"ה נ"ל כו' דאפי' כו' ומ"מ לכתחלה נהגו להחמיר , בכל:
וצריך כו' עתו' ד"ה הנ"ל ור"י אומר כו' אבל הר"נ כ' דיש פוסלין כה"ג:
לא יהיו כו' דהוי כמו תלויות ואם אינן מקוימין פסולין אם הם בתורת כמ"ש בתוספתא ומביאו הג"א פ"ב סכ"ד ד"ה וכ"כ כו': כו':
נפלה כו' כמ"ש ך' א' וערא"ש שם:
ואף אם כו' כמ"ש בפי"ב דשבת שהוא פסול:
לא כו' ולא כו' היא מימרא דהא כתב על המחק כשר כמש"ש ך"א ב' אלא לדעת הרי"ף ורמב"ם דמכשרי בלא ע"מ יש לחוש:
צריך כו' כמש"ש פ"ה ב' והוסיפו עוד הפוסקים כמ"ש סימן קכ"ו:
ואם נמצא כו' מדינא א"צ כמ"ש ס"ג ב' אלא מפני שיש פסולין שאינן פסולין מן הדין וע"ל סט"ו בהגה:
כשיבא כו' כנ"ל סט"ו:
יאמר כו' כמ"ש בא"ח ר"ס י"א:
צריך כו' שלא יהא יכול להזדייף וכמש"ל סנ"ב:
זה כו' משום דלפעמים יש חלק בגליון ועש"ע ח"מ סימן מ"ה סי"א:
ויקראו כו' כמ"ש י"ט ב' והן עדים שא"י לקרות כו':
צריכין כו' שם יוד ב' אר"פ כו':
יאמר כו' דאפילו לר"א בעינן חתימה לשמה כמש"ש דף א' וכמש"ל סנ"ה:
יתחילו כו' עמש"ל סנ"ז ולקחו שתי החומרות לכתחילה ועתוס' דב"ב קס"ג ב' ד"ה שיטה כו':
לא כו' כמ"ש בב"ב שם ובתוספתא דגיטין:
ויחתמו כו'. הוא לחומרא בעלמ' דחתימת העדים א"צ:
צריך כו'. שם לו א':
שיחתום כו'. לכת' כמש"ש פ"ז ב':
אבל אם כו'. עפ"ב דכתובות ך"ד ב':
כתיבת כו'. כמש"ל סמ"ו וסמ"ז:
לא יחתום כו'. דלהפוסקים דפ' כשמואל דמכשר באומר אמרו פסול הסופר לעד כמש"ש ס"ו ב':
צריך כו'. כמש"ל סי"ו:
החכם כו'. שם י"ט ב':
ונהגו כו' עמש"ב ס"ס קל"ג: קד) וקרובים כו' עיין תוס' דמכות ו' א' ד"ה שמואל כו':
ונהגו כו'. משום דבר ולא ח"ד לפי' הרי"ף בספ"ג דב"ב וכבר כתב דליתא:
ואחרי. קראו כו' כ'. כל השאלות האלו כדי שיהא מקויים בב"ד חתימתם שלא יערער הבעל כמ"ש בפ"ק וז"ש ג"כ בס"ע אתה מכיר חתימתך לפי שלא חתם בפני הדיינים ואמר בסע"ב אתה כו' לחוש לדברי רבי בפ"ב דכתובות וכמש"ש דחייש שמואל לב"ד טועין וכל זה הכל חומרות יתירות וכן כל השאלות דמסתמא עשו העדים כדין וכמ"ש חזקה אין העדים חותמין כו' והכל משום שמא יערער הבעל ואף בערער אין חוששין לכמה דברים שכ' כאן מ"מ החמירו מאד לשימצא דשימצא:
וגם יבטל כו' שמא ביטל בין כתיבה לנתינה וכמש"ל סימן קל"ד ס"ג בהגה:
ואם יצא כו'. דאז לא מהני ביטול המודעא דהשליחות בטל וגם הגט בטל לדעת הרמב"ם וש"פ וכמש"ש לעיל סנ"ג:
יקבץ כו' כהרב בסימן ס"ו בהגה:
טוב כו'. כמ"ש בש"ע ס"ו בהג"ה שיהו הן עצמו ע"מ:
יצוה כו'. ע"ל סימן קל"ט סי"ד בהגה:
ולא יהיו כו' כמ"ש ע"ח ב' היתה ידה כו'
וישאל אותם כו' משום חר"ג:
ויאמר לה החכם כו'. עתוס' ע"ח א' ד"ה אינו כו' וי"ל כו':
וישאל כו' שיאמר כו'. כמש"ש מ"ו א':
יזהר כו'. שם סימן קל"ח סי"ד בהגה:
ושלא כו' ולא כו'. הכל שם:
תזהר כו'. עתו' ע"ח ב' ד"ה אם כו' דלא כו' וה"ל כו' צריך ליזהר כו':
ושלא כו' עפ"ז דשבת צ"ב א':
יתן כו'. כמש"ש ע"ח א' הא בעינן ונתן כו':
וכה יאמר כו'. מתני' שם:
והרי כו'. פ"ק דקידושין:
ומותרת כו' עתו' ע"ח א' ד"ה אינו כו':
אחר כו'. כנ"ל ספ"ג:
ותגביה כו'. כדי לקנותו ומדינא א"צ:
ואח"כ יקח כו'. עתוס' י"ט ב' ד"ה צריכי כו':
ויקרענו כו'. כדי שלא תגבה בו כמ"ש בב"מ י"ח א':
יזהיר כו' כמ"ש בפ"ד דיבמות:
נתינת כו'. עמ"ש ה' ב' והכא כו' אלמא שהוא כמו דין והגמרא חולק ע"ז וכ"כ ב"י וז"ש בספ"ט אם לא כו':
וכן אם כו' עמ"ש בי"ד סימן קצ"ו ס"א בהגה.
צריך כו'. עתוס' י"ז ב' ד"ה עד כו' וי"ל דלא כו' והרא"ש שם ס"ה א"נ כו':
צריך שלא כו' מתני' ע"ש ב':
שליח כו'. שם ה' ב':
קרוב. תוס' שם ד"ה ה"ג כו':
וגם זה כו'. מתני' שם והאידנא אפילו בח"ל כמ"ש לעיל סי' קמ"ב ס"א:
וכן גט ארוסה כו'. כמ"ש בפסחים פ"ז א' ביום ההוא כו' אר"י ככלה כו':
והב"ד כו'. כנ"ל ס"ע ס"ו:
יש סידורי כו'. הכל מבואר בסעיף הקודמים:
גם שואלין לאשה כו' כמ"ש וליחוש שמא פייס ויש פוסקים כלישנא בתרא לחומרא דקאי אפילו אמתני' אבל הרמב"ם וש"פ לא פירש כן וכנ"ל סימן קמ"ד:
אם המתגרשת כו' מתני' ע"ד וכת"ק:
הוי מגורשת. ה"ה אפילו לכתחלה אלא משום דהר"נ מסתפק בפ"ק דקידושין גבי מש"ש כיצד בשטר כו' אם לכתוב בגט בתך מגורשת וכן כל נוסח הגט ע"ש וכמש"ש כיצד בשטר בתך מקודשת לי בתך מאורסת כו' אלא שהרמב"ן כתב שם דל"ד בתך דה"ה אם אמר את מקודשת וכמש"ש י"ט א' א"ר אר"נ אומר אדם לבתו קטנה כו' ושם ב' כיצד מצות כו' וכן שם מ"ד ב' איתמר קטנה כו' חיישינן שמא נתרצה האב וע"כ אמר לה הרי את מקודשת דהא שלא לדעת אביה נתקדשה אלא שהר"נ חלק עליו ואמר דאין לדמות שטר לכסף ע"ש ומ"מ פ' הפוסקים כדברי הרמב"ן ואפי' באביה המקבל וכמש"ל סימן ל"ז ס"ז בהגה ואם שינה כו' מ"מ בדיעבד דוקא ס"ל כדברי הרמב"ן וכמש"ש הרב ואם מקדשה בשטר כותב בשטר בתך כו' אבל מהרא"י ס"ל דלכתחלה יכתוב כשאר טופסים הרי את וכנ"ל ולכן כ' לקמן סנ"ו קטנה כו' ועד"מ סימן קמ"א סק"א ושמעתי כי בפני הרא"מ כו' וכ"ז לכתחילה אבל בדיעבד אם לא כ' אלא נוסח גט הפשוט כו'. ודעתיה דוקא במתגרשת ע"י אביה אבל במתגרשת ע"י עצמה ודאי שיש לכתוב נוסח גט הפשוט וכנ"ל בייחוד שאמר הרי את מקודשת ובפ"ב כנ"ל ואף שיש לדחות דברי הרמב"ן שכתב אף ע"י אביה ולמד מהנ"ל דאין מוכרח דשם מקבלת בעצמה ומ"מ בזה דבריו קיימין וכמ"ש בסצ"ו בהגה ואם כו' וע' בפ' מהרא"י סימן מ"ו שכ' שי"ל את כמו בכל טופסי גיטין וכמ"ש בגיטין שם דרבנן סברי ידא יתירתא זכי לה רחמנא ר"ל יד אביה כאילו הוא ידה ע"ש:
אבל כו'. כמ"ש במתני' דנדה מ"ז א' וש"מ וש"מ וז"ש במתני' כאן נערה המאורסה וכן מאורסה דוקא וכמ"ש בפ"ד דכתובות וש"מ וז"ש או כו' וה"ה להדיא בירושל' וכמש"ל סימן קמ"א:
ואם כו'. עתו' דקידושין י"א ד"ה ומקבל כו':
ואיכא כו'. עתו' דגיטין שם ד"ה נערה כו' ועמש"ל סימן קמ"א:
והא כו'. שם בגמרא:
דהיינו כו' או כו'. שם ס"ה א' וכפי' שני הגי' שם:
לדעת כו' ולדעת כו'. עתוס' שם ד"ה וכל כו':
קטנה כו'. כמ"ש בקצ"ב ואמר קטנה דנערה לכתחלה תגרש ע"י עצמה וכמ"ש בהגה ואם כו' וס"ל להרב דקטנה יכולה לקבל מדעת אביה וכמ"ש בקידושין י"ט א' צאי וקבלי כו' ובפ"ב חיישינן שמא כו' וכנ"ל ודלא כהר"נ שחילק על הרמב"ן שם אף בזה וע"ל סימן ל"ו ס"ז בהג"ה ומש"ש ולפ"ז מ"ש בסצ"ד וראוי כו' ר"ל מדעת אביה ואפשר שחושש לדעת הר"ן וכן המרדכי שחולק אף בכסף כמש"ש:
אם הוא כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש בפ"ד:
ואפילו בלא כו'. כנ"ל ס"ל:
אם נותנו כו'. ע"ל ר"ס קמ"ז:
ע"מ כו' מעכשיו כו'. מדינא א"צ אלא אחד מהן:
וההוא כו'. שם ע"ו ב' כלי' בתרא לחומרא וכנ"ל:
שאם לא כו'. ע"ה ב':
עד יום כו'. ע"ל סי' קמ"ה ס"ט וס"ה:
ואח"כ כו'. ע"ג א':
ובנה כו'. תוספתא:
מאד כו'. כמ"ש בקידושין י"ג א':
וז"ל בשלישי כו'. כתב דקדוקים ע"ל סי' קכ"ו.