**ס"א העושה כו'.**רש"י שכ' בספר הפרדס שדעת רבו ר"י בר יקר שצריך ב' נטילות ומברך על הראשונה אשר יצר ועל השניה ענט"י ולא סגי בנטילה אחת משום הפסק אשר יצר בין נטילה לברכת ענט"י אבל רש"י חלק עליו וכתב דנטילה א' עולה לכאן ולכאן וכ"כ הר"פ דלא הוי הפסק וראיה מהא דרב ור"ל דאמר יקנ"ה דיין א' עולה לכאן ולכאן וכ' בהג"מ ומרדכי והגמ"ר שכן הסכים הר"מ כרש"י וכת' שמברך בתחלה ענט"י ואח"כ אשר יצר ואע"ג דתכף לנט"י סעודה לא הוי הפסק כיון דלטהרת ידים כמו כן בא לא גרע מגביל לתורא דכ"מ בתשובת הרא"ש ריש כלל ד' בדברי השואל ע"ש אבל הטור כת' להיפך שבתחלה אשר יצר ואח"כ ענט"י וגם כת' להיפך דר"מ מרוטנבורג ס"ל כר' יעקב בר יקר ואפשר דאף דס"ל כרש"י מ"מ היה נוהג לכתחילה כר"י בר יקר וכ' הטור שכן נהג הרא"ש והטעם משום הפסק בין הנטילה לברכת ענט"י כנ"ל והכריע הטור דלאחר ששפך פ"א על ידו ומשפשף יברך אשר יצר ויגמור הנטילה כו' ויברך ענט"י וכ"ה בתשובת הרא"ש שם וז"ש בש"ע העושה כו' כר"י בר יקר שכן דעת הטור. ואם כו' כנ"ל:

**ומשפשף.**כדעת הרא"ש שהנוטל ידיו צריך לשפשף וכמ"ש בתוספתא והביאה הר"ש בפ"ב דידים מתני' ב' אבל הר"ש פי' שם דשפשוף דשם היינו ניגוב וכמש"ל ולכן השמיטוהו הפוסקים:

**ס"ב והרא"ש' כו'.**כמ"ש בגמרא שם ישב גדול וישמור ידיו כו' א"ל לאלתר כו' וערש"י ד"ה לאלתר משא"כ עכשיו ועט"ז: