Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 235
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ס"א זמן כו'.**מתני' וברייתא שם וחכ"א כו' ור"י באידך ברייתא ואע"ג דבמתני' מסיים דר"א היינו אסיפא עד סוף כו' וכמ"ש ואב"א רישא כו' ואף לתי' ראשון גם ר"א הוא אבל כחכמים פשיטא דאל"כ ה"ל לרבנן לפלוגי גם ארישא וע' רש"י שם במתני' ד"ה עד סוף כו' וכ"כ כל הפוסקים לבד ר"ת וכבר חלקו עליו כל הפוסקים וכ"פ כל הגאונים:
**שלשה כו'.**עבה"ג וכן אמרו בירושלמי בריש ברכות שם לענין ק"ש:
**קטנים.**עט"ז ומ"א:
**ואם הוא כו'.**דספק דאורייתא הוא ובירוש' שם ספק קרא ספק לא קרא מהו נשמעינן מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא י"ח וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמרת צריך לקרות הד"א ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות וז"ש ואם כו':
**ואם הציבור כו'.**היינו למי שנוהג כר"י וכמ"ש בסי' רל"ג ס"א וערא"ש בריש ברכות ושאלו מרב האי כו' והשיב כו' מפלג המנחה ולמעלה כר"י כו' ותר"י כ' לקרות גם ק"ש בראשונה כקורא בתורה וכמ"ש רש"י שם כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וגם הברכות יכול לקרות כיון ששקעה חמה הוי לילה קצת לענין זה וכמו שנחשב ערבית לענין תפלה לר"י אף שלענין ק"ש אינו לילה דאינו זמן שכיבה וי"ל גולל אור כיון ששקעה חמה ואהבה רבה י"ל ג"כ שעיקרן אינן על ק"ש וע' מ"ש בסי' ס' ס"ב:
**ומיהו כו'.**כנ"ל סי' רל"ג דקי"ל דעבד כו' ובדיעבד כו' ובשעת הדחק כו':
**ס"ב אסור כו'.**עתוס' ד' ב' ד"ה וקורא כו' אבל תר"י כ' דאפי' קודם זמנה אסו' ממש"ש כדי כו' אם רגיל כו' ר"ל שלא יאמר כיון שלא הגיע הזמן אלך כו' אלא נכנס כו' וכ' ב"י דהיינו חצי שעה וכמ"ש במנחה ובע"פ:
**אחר שהגיע כו'.**דבהתחיל בהיתר א"צ להפסיק אף לק"ש כמ"ש בע"פ דאין מפסיקין לשבתות וע' תוס' שם ד"ה אין מפסיקין כו' ואע"ג דר"י פליג שם וקי"ל שם דפורס מפה ומקדש משום דקידוש מקמי סעודה איתקן. ר"ן:
**וקורא כו'.**רשב"א ור"ן בשם ר"י דברכות דרבנן וכמו בתפלה כמ"ש במתני' דשבת וגמ' דסוכה וכמש"ו אבל כו':
**אבל אם כו'.**הרי"ף בשבת שם שאמרו שם ולמ"ד חובה מטרחינן כו' וכת' הרי"ף והאידנא קבעום חובה ואע"ג דשרא המיינא מטרחינן ליה וה"ה לנט"י וכ' הרשב"א אבל התחיל לאכול לא ממש"ש והא תפלת המנחה כו' ואר"ח כו' ולכאורה הוא מיותר דממתני' גופא יכול להקשות אלא דמשהתחיל לאכול אף למ"ד חובה א"צ להפסיק וה"א דמתני' משיתחיל לאכול. רשב"א בחידושיו פ"ק דשבת:
**ואם אין כו'.**כמ"ש בסי' רל"ב ס"ב:
**ס"ג לכתחלה כו'.**ממ"ש ד' ב' כדי שלא כו' אלמא דאפי' קודם זמנה חששו והצריכוהו לקרות ולשנות כ"ש בהגיע זמנה שלא יאחר לכ"ע ופלוגתייהו במתני' לענין דיעבד דוקא. תר"י:
**וזמנה כו' ואם עבר כו'**רמב"ם וכמ"ש בירושלמי שם ור"ג פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה והא ר"מ פליג על רבנן ולא עבד עובדא כוותיה והא ר"ע פליג על רבנן ולא עבד עובדא כוותיה רשב"י פליג על רבנן ולא עבד עובדא כוותיה והביאו שם עובדא דשבת ק"מ א' ודנזיר נ"ב א' וע' תוס' שם ד"ה מעשה כו' ודפסחים בתוס' ד"ה אני נ"א ב' וע' גמ' דברכות ל"ז א' ותי' בירושלמי שם תמן היו יכולין לקיים דברי חכמים ברם הכא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים א"ל עבדן עובדא כוותיה וז"ש אם עבר כו' אבל באונס אף לאחר ע"ה יכול לקרות כמ"ש בס"ד ובסי' נ"ח ודלא כרא"ש שם ס"ט שכ' וא"צ להחמיר כו' דהא חכמים כו' אבל הרמב"ם ס"ל דלחכמים אפי' דיעבד לא יצא ולא יקרא כלל אחר חצות כמ"ש דבשב ואל תעשה יכולין לעקור ד"ת וכ"כ תר"י שם וכ"מ בירושלמי הנ"ל דפריך ועביד עובדא כותיה ושם בדיעבד הוא אלא דבגמ' דידן לא מ' כן דאמרינן ט' א' ועד השתא כו' ה"ק כו' ומתורץ קושיות ירושל' ג"כ אבל י"ל דת"ק אליבא דחכמים לא ס"ל כן והלכה כר"ג בדיעבד ובפרט שהרמב"ם תמיד נוטה אחר הירושל':
**ס"ד אא"כ כו'.**שם כי אתא כו':
**ואנוס כו'.**תוס' שם ד"ה ובלבד כו'
**אבל כו'.**כ"מ שם: