ס"א מן הטל. כמו בעובדא דרב יוסף תוס':

שהניעור. ל' הטור והוצרך לפרש כן לפי' תוס' הנ"ל וערש"י ד"ה אלא שמפ' לשיטתו דמפ' באבק. ב"י:

והוא. גמ' שם:

שלא. רש"י שם:

וכ"ש. משום סוחט כל בו והוא פלוגתא בירושלמי שם משום סוחט:

ודוקא. גמ' שם ואע"ג שאמרו דוקא באוכמי היינו בטל או במים מעט שאינו מקפיד אלא באוכמי ומפ' דכולא משום סוחט ועכ"ז אמרו דוקא דקפיד אבל במים הרבה ודאי מקפיד ובסמ"ג כתב שר"י קיבל מר"ת דוקא במנערו מפני מים או גשמים שנפלו על טליתו ועיין ב"ח:

י"א. רש"י שם:

בגד. חדשה שחורה כנ"ל:

אבל מותר. ירושלמי פ"ז בגד שנסתבך בקוצים מפרישן כו' * וש"ש כאן וכן מפרש"י שכתב שהאבק מקלקל מראיתן משא"כ בחיוורי וכ"ש בנוצות ועמ"א והוא מירושלמי זה וכ' הרמב"ם ג"כ:

ס"ב יבולת כו' כגון כו'. כ"ז לשון הרמב"ם ומשמע מדבריו שג"כ בדין הראשון דס"א מפ' דקפיד כל שאינו דרך עסק ועב"י וכ"מ שמסתפק בזה ומ"מ דוקא לפי' שכ' המנער כו' כדי לנאותה ולהסיר הצמר הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין ומפ' משום מכה בפטיש שכ' בדין המכה בפטיש וכמ"ש הב"י וכ"מ אבל לפרש"י ותוס' שמפ' משום כיבוס אין ענין דס"א לכאן ולא איירי הרמב"ם בטל ועמ"מ:

ס"ג לצורך כו'. רש"י שם וכ"מ בגמ' דקאמר שאין לו להחליף כו':

ודוקא. גמ' שם:

שעדיין. טור וערש"י ד"ה ישנים. שהחדשים כו' משא"כ בנתכבסו שמתרככין בכיבוס:

ויש מי. דכל הני חילוקים ע"כ משום תיקון וכמ"ש רש"י משא"כ בכה"ג:

ס"ד ליטול כו' לצורך. רש"י שם וכ' אבל לא כובשין שהוא צורך חול וכ"ה בטור:

אסור מפני כו'. רש"י וטור ופ' הטור כר"י במתני' שם רק שגי' מתיר את כליו כו' והרמב"ם פ' כת"ק דלא יגע בו וכן בפי' פ' דאין הלכה כר"י והם הולכין לשיטתן דהטור בכ"מ שר"י אומר דבר חדש שלא הוזכר בדברי ת"ק פ' כר"י כמו בפחמין בפ"ק דשבת וברוק בפ"י דערובין והרמב"ם פ' שם ושם ג"כ כת"ק שמפ' דל"פ ת"ק והטור מפרש כאן כפי' רש"י מפני שהוא כו' וע"כ ל"פ ת"ק אר"י וכמו שהקשה המ"מ על רש"י ע"ש שדחק עצמו אבל הטור מפ' דבאמת ל"פ כפי דרכו וכמ"ש הב"י. והרמב"ם כ' לא יגע דמוקצה הוא מחמת חסרון כיס מפני שהוא כלי אומן ובש"ע פ' כטור וז"ש אסור דמה שאסור להתירו ומפ' והולך פי' רש"י:

ס"ה חלוק לאחר. לשון הטור ופרש"י שם:

שמתכוין כו'. לשון הטור וכ"כ הרמב"ם ורש"י שם ד"ה התם כו' שמקפיד על ליבונו כו' ע"ש:

וכובעים כו'. ר"ל של פשתן כמ"ש ב"י בשם ש"ל וג"כ מטעם הנ"ל וכמ"ש בב"י משמו דלליבון הוא צריך כו'. ונ"ל דש"ל אזיל לטעמיה שכ' בב"י בשמו אהא דס"ז שעל בגדו כו' פי' ר"ת דאכלי פשתן קאי דמחזי כמלבן דשם אוסר בגמ' לכסכס משום מלבן והא דשרי מבפנים כמש"ש רש"י ומביאו בש"ע ודחקו לר"ת נ"ל דגירסתו כגי' הראב"ד ורמב"ן דל"ג לאיסורא וגורס הכא מיחזי כו' דכ"ש סודר דמותר וע"כ דס"ז בכלי פשתן דמתלבן במהרה כמ"ש במ"ק י"ח וערש"י שם וע"כ חלוק וסודר אינן של פשתן וכן פי' הרמב"ן דלהתירא פשיט ליה מדאמר ותפשוט כו' ואם איתא אדרבא קשו אהדדי וערש"י שם. וכ' ושאר לאפוקי מש"ל שכ' דאף חלוק של פשתן אסור ומפ' דחלוק שאמרו בגמ' אינו של פשתן לכן כ' ושאר לאפוקי חלוק הנזכר בש"ע:

ס"ו או כו'. ר"ל לאפוקי ממהרי"א שאוסר ומדמי למ"ש בס"ח ול"ד לשם דשם ממחק וראיה ממ"ש קכ"ד ב' שקל חספא כו' ב"י:

מקנחו. דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ואינהו הוי תלמידי דרבא. מלחמות וער"ן וי"א סוברים דמאביי ורבא ואילך ליתא האי כללא אלא הלכה כבתרא בכ"מ וער"ן שם:

ויש. מדמפרשים למיליה. רי"ף:

ויש. דאדרבה מדקאמר ולמר כו' במאי משמע דיחידאה הוא. רא"ש וע"ש:

וה"ה דמותר. זה לכ"ע מותר גמ' קכ"ד ב' כנ"ל ואפי' מנעלו:

הראוי. וע"ס ש"ח ס"ז וכמ"ש שם בגמ' ואזדא רבא כו':

ס"ז דלא מוכחא כו'. לשון רש"י ור"ל אע"ג שאסרו כסכוס בסודר בס"ח שם שאין טיט ודאי כוונתו לצחצחו כו' וז"שש מפני שמתכוון כו' אבל כאן ודאי כוונתו משום טיט רק דדמי למלבן לכן מבפנים דלא כו' והשמיטו בש"ע הא דש"ל שמחלק בין פשתן כו' כנ"ל משום דלגי' בסודר בכל מין אסור כנ"ל:

דדמי. רש"י:

ומגררו בציפורן. ברייתא שם ור"ל אפי' מבחוץ וכ"מ בגמ' שם:

דה"מ. בשם תוספתא:

ס"ח בסכין. גמ' שם:

או בצפורן. וכ"מ שם ושעל בגדו מגררו בצפורן ופי' הרא"ש והטור אפי' בצפורן וכ"ש בגב סכין וכיון דכאן אפי' גב סכין אסור כ"ש צפורן:

ס"ט דהיינו כו'. רש"י שם:

שיש עליו. ל"ד דהב"י ל"ל האי סברא לחלק בין יש או לא כמ"ש בב"י וכ' בס"י הרוחץ כו' אלא לישנא דמתני' נקט ומשום סיפא מקנחו כו':

אסור. שבת קמ"ב ב':

דזהו כיבוסו. זבחים שם:

אלא. שבת שם:

ולא. מהא דלא להדוק כו' קמ"א א':

ובגד. מהא דאמרי' יומא ע"ז ב' ההולך כו' ובפ"ב די"ט י"ח א' נדה שאין כו':

ויש. דס"ל כתי' השני שבתוס' דסוף פי"ד דשבת וכן בזבחים ובי"ט לא הביאו רק תי' השני וכן הטור כאן ובסי' של"ד כ' אהא דאמרינן בפט"ז דשבת טלית שאחז כו' משקין כגון יין שאין כו' אבל לא מים וכמ"ש תוס' שם נותן כו' וכ' שם ולעיל כו' דר"ל תי' הראשון של תוס' הנ"ל אבל הטור ס"ל כרשב"ם שם וכתי' השני וכתב הגמ"ר פי"ג דשבת ראיה ממ"ש בזבחים שם זרק סודר למים חייב דמשמע אפי' בלא לשלשת ומ"ש נדה מערמת וטובלת כו' וכן ההולך להקביל פני רבו עובר כו' פי' ר"א בס"י דהיינו בבגדי עור ע"ש ודוחק. והחילוק הזה שבין מים לשאר משקין כ"כ התוס' בכתובות ו' א' ד"ה האי מהא דמסננין את היין בסודרין ופי' דוקא יין משא"כ במשמרת דאין שייך ליבון וכ"כ הטור בסי' שי"ט וע"ש בש"ע ס"י ובסי' של"ד סכ"ד ויותר נראה דס"ל כמ"ש ב"ח בשם סמ"ג דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו אלא אם נתכוין לכבס כמתני' דלשלשת והוא הנכון והוא ג"כ כהיש מתירין דכאן. והרמב"ם ע"כ סובר כתי' הראשון של תוס' וכיש מתירין דכאן שהרי בפ"ח מתיר ליתן מים בסודרין וכמ"ש בש"ע סי' שי"ט שם ובפי"ב מתיר ליתן מים על הטלית וכמ"ש ש"ע שם וכפשטיה דגמ' שם ושם ועוד דלדידיה אין חילוק בסחיטה בין מים ליין דכולהו משום מכבס דלא כר"ת בכתובות שם דסחיטת שאר משקין משום מפרק כמ"ש המ"מ בפ"ט ע"ש ובב"י ס"ס ש"ך ע"ש ונ"מ דלפיר"ת בשאר משקין לא גזרינן שמא יסחוט אם הולך לאיבוד כמ"ש תוס' שם ואע"ג דכ' שם אליבא דר"ת שסובר כפי' הערוך אבל אנן לא קי"ל כן כמ"ש בסי' ש"ך סי"ח מ"מ לא גזרינן דלמא יסחוט כיון דפ"ר דלא ניחא ליה הוא מדרבנן ולהרמב"ם אין חילוק וז"ל בפ"ט והסוחט כו' ה"ז מכבס וחייב כו' ואין סחיטה בשער והוא מגמרא קכ"ח ב' ושם מיירי בשמן וכ' כאן במכבס ובפכ"ב והסוחט כו' משום מכבס לפיכך אסור כו' וגמ' מיירי בשמן כמ"ש התוס' ואין בסחיטה משום מפרק רק בסחיטת פירות אבל כל הסחיטות משום מבבס שהוא מלבן כמ"ש בתוספתא הביאו המ"מ בפ"ט וכת"ק שם ע"ש במ"מ:

ס"י ויש שכתבו כו'. הוא תי' השני של תוס' כנ"ל ודעת הטור וראיה מאלונטית שם קמ"ז א' וכמ"ש התוס' ספי"ד שם ומצא ר"י כו' כמו סיפוג אלונטית וקינוח ידים במפה. וסברא הראשונה דעת הרמ"מ ומחלק בין בגדי צמר דאין בהן משום כיבוס בכה"ג כדעת ר"ת הנ"ל ואלונטית מיירי בשל צמר וכמ"ש בטור וב"י:

ולכן כו' אבל כו'. תוס' שם וע"ש:

ס"יא מי. תוספתא:

שלא יעשה כו'. לשון הרמב"ם:

ויבא כו'. ביאר בתשובה דמ"ש בגמ' שלא יעשם כו' במקום שיש חשש איסור מלאכה וז"ש ויבא כו':

ס"יב משום דאתי כו'. ר"ל אף לס' דאין ליבון בכה"ג כנ"ל מ"מ אסור משום סחיטה וכמ"ש בפ"ד מ"ח א' ובפט"ו וש"מ ואע"ג דמותר באלונטית שם משום דאין מקפיד עליו וכמ"ש מ"ח א' ולכן ר"ש מתיר כו' כנ"ל סי' ש"א והוא כדעת הרמב"ם דלר"ת שם בתוס' הנ"ל מותר ביין דאין בו גזירה אפי' לס' דפ"ר בדלא ניחא אסור מהא דמסננין את היין בסודרין כמ"ש בתוס' שם וכנ"ל ולדעת הרמב"ם דמתיר בסודרין אפי' מים כמ"ש בסי' שי"ט ס"י וכנ"ל דלדידיה אין חילוק בין מים ליין משום ליבון ושרייתו זהו כיבוסו כ' לעיל דס"ל כדעת הסמ"ג דדוקא במתכוין לכיבוס אבל משום סחיטה צ"ל דמסננין בסודר שדרכו ואין קפיד עליה וכמ"ש בפ"ד מ"ח א' כנ"ל:

ס"יג ואפי'. כת"ק שם:

אבל כו' אפי'. כקושיית הגמ' שם: