ס"א ארבע כו'. עמ"א ס"ק א' ומ"ש נעץ קנה כו'. דקי"ל כרבנן. ומ"ש אבל בטרסקל כו' עמוד גבוה כו' ט"ס בדבריו וצ"ל להיפך ברישא בטרסקל אין תחתיו רה"י כמ"ש עגלות תחתיהן כו' ועיין תוס' שם ובסוף דף מ"ט אבל בעמוד אף תחתיו רה"י כי ליכא ב"ג והיינו שעיקרו רחב ג' כמ"ש בתוס' ק"א א':

מקום. פשוט בכמה מקומות ועיקרה בברייתא שם גדר דלא כפרש"י שם וע' בה"ג:

וכן חריץ. שם:

וכן תל. מתניתין צ"ט א':

י"א דבעינן כו'. כוונתו לפי' ר"ת בעירובין נ"א א' וז"ש וכמו שיתבאר כו' ששם קיימא לן כפי' ר"ת אבל אין ראיה משם דהא הרמב"ם ס"ל שם כוותיה וכאן לא ס"ל כוותיה ועס"ו אם יש בו כו' וכן הרא"ש דחה שם דבריו וכן הטור לא הזכיר דבריו רק בסי' שמ"ט ולא הזכיר כאן ולא בתחומין ועסי' ת"ח ס"א בהג"ה כ"מ שהניח כו' אלא דקי"ל כרש"י שם ד"ה הן כו' ולפי מש"ש הוא כדעת ר"ת ומ"מ אבל אין הלכה כן:

ס"ד ואם הם. למד זה מדברי המ"מ בשם הרשב"א פי"ד הלכה י' וזה לשון הרשב"א בס' עה"ק י' ב' ומהו חורי רה"י חור שבכתלים כו' היו בהן חורין פתוחין כלפי חוץ ואין עוברין כלפי כו' והביאו ב"י. אבל הרשב"א לא מיירי אלא למעלה מי' ואין החור רחב ד' דאפ"ה הוי רה"י משום חורי רה"י ואפי' לרבנן דקי"ל כרב חסדא דברה"י א"צ הנחת מקום ד' אבל למטה מי' הוי חורי ר"ה כמ"ש תוס' ז' ב' ד"ה והלכה כו' ומה שכתב מ"א כאן קשה להולמו ועוד ראיה דאמרינן בעירובין צ"ח ב' ומשתמש בכל כו' ועתוס' שם ד"ה ומשתמש בכל כו' ועתוס' הנ"ל ד"ה והלכה. והא דלא מוקמי מתניתין כו' דסתם חורין כך הם ועמ"ש בססי' שנ"ג:

ס"ו אפילו תיבה כו'. י"ח א' קופתו כו':

או מגדל. עירובין ל"ד א':

או כוורת אם. שבת ח' א':

ס"ז איזהו ר"ה כו'. ו' א' וסימן לד' רשויות דשם א' ב' ג' ד':

הרחבים. צ"ט א':

ואינם. צ"ח א':

ואין להם. זהו סרטיא:

ואפי' יש. זהו פלטיא וכמ"ש בעירובין ו' ב' ירושלים אלמלא כו':

אם הם. שם נ"ט ב' וע"ש רש"י ד"ה ואין לה כו':

ואין. שם ו' ב' כנ"ל:

וי"א שכל כו'. עתוס' דשבת ו' ב' ד"ה כאן בזמן כו':

ס"ח מבואות כו'. ט"ס כאן וצ"ל בקצתן או שאין בהן י"ו אמה וארכן לאורך ר"ה י"א שהם ר"ה וכ"ה במ"מ ע"ש ודין הראשון מוכח שם ז' א' וע"ש בתוס' ד"ה אבל כו' ודין השני מוכח מעירובין ו' א' ב' וע"ש תוס' ד"ה וכי תימא. וע"ל כו' וסובר די"ג אמה ל"ד וכ"מ שם דמדמי לבין העמודים ומוכח נמי מעירובין צ"ט ב' במאי עסקינן כו' דעד ד"ט הוי ר"ה:

ס"ט מבואות הרחבים. שם נ"ט א' וע"ש תוס' ד"ה עיר. ומיהו בגמרא כו' וסובר הרא"ש דדוקא י"ג וזהו דלא כרש"י בשבת ו' א' שכ' רחבים י"ו אמה וכ"כ התוס' בעירובין ו' ב' ול"ד למבואות המפולשין כו' וצ"ל דכאן מיירי שבני ר"ה בוקעין דרך המבוי מזו לזו כו' וכ"כ תוס' נ"ט ושם שאין בוקעין וכמ"ש בתוס' שם:

ס"י כ"ד שהוא. ח' א':

אפי' הם כו'. ז' א':

ואם. שם:

ומשלש. ח' א':

ואם אינו. ז' א' ב':

מצומצמין. כפשטא דלישנא דגמ':

ורבים. דוקא וע' עירובין ל"ג א' וכ"כ מ"מ בשם ראב"ד דלא כהרמב"ם:

אפי' אינו כו'. דרחב ד' לא איתמר אלא לרה"י וגם לכרמלית מקולי רה"י אבל בר"ה לא מדקאמר ואקילו בה מקולי רה"י כו' והא דאמרינן דבעי' עקירה והנחה ע"ג מקום ד' בין ברה"י בין בר"ה כבר הקשו הראשונים ממ"ש ר"ח נעץ קנה כו' וגם ברה"ר קשה דלמטה מג' א"צ כמש"ש ה' א' אלא אמר ר"א כגון ששלשל ידו ובפ' הזורק אמר רבא למטה מג' צריך הנחה ע"ג משהו ולמעלה מג' א"א אא"כ כרמלית או מקום פטור ולמעלה מי' רה"י ותי' דמיירי בבעלי חיים ואדם דאינן חולקין רשות לעצמן אבל בש"ד ודאי א"צ מקום ד' וכ"כ הראב"ד ורשב"א ור"נ ורש"י ומ"מ ואף שדחאו הראב"ד וכ' ועי"ל בעמוד תשעה כשיטתו דדוקא מקום ד' ליתא לדחוקי נפשין כה"ג דהא ע"כ ברה"י צריך לומר בבע"ח:

ויש מי. כ"מ שם וע' תוס' ד"ה א"ל וכן מ' דכל פחות כו' ודעת הרמב"ם כרש"י שם ד"ה מאי כו':

ואם לאו. ז' ב':

אפילו יש. שם וק' א' וכרבנן:

ס"יא גומא שם וכן בגומא ול"פ רב יוסף ורבא אלא בדין דמכתפין כמ"ש רבא דתשמיש ע"י כו' אבל בשאר כל דין תל יש לו:

ס"יד ואצטבא ז' א':

והיא כו'. כנ"ל ס"י:

ועד. ובשאין רבים מכתפין כנ"ל דאל"ה הל"ל עד תשעה לדעת הרא"ש הנ"ל:

כגון מבואות. צ"ד א' ושם י"ב ב' מבוי שאין ראוי לשיתוף כו' מפרש שרוח הרביעי פרוץ שאז אין ראוי לשיתוף עד שיכשירו בלחי וקורה ושם י"א ב' למימרא גריס כגי' ר"ח משלש הוא דאסור כו' משתים הוא דאסור ול"ג דמחייב וע' מ"מ פי"ז הלכה ט' וע' תוס' דסוכה מ"ז ב' ד"ה סיכך כו' וי"ל כו' ולא קי"ל כמ"ש כל הפוסקים בסתמא דאפילו בלחי משהו מהני וע"ש ברא"ש אבל לפסק הרמב"ם כאן ניחא וא"צ לכל זה וע' מ"א ס"ק י"א ומ"ש וברש"י כו' פליגי הרמב"ם ורש"י בפי' דשם מפסע פסעי כ' שרש"י מפרש דמ"מ איכא שעובר בתוכה:

ואין. דביש לחי הוי רה"י ובקורה הוי מקום פטור כנ"ל שם י"ב ב' ועמ"מ שם בראש הפרק שביאר שם דכל כרמלית מדין התורה מקום פטור וחכמים גזרו על מקצתו ועשאוהו כרמלית ומקצתו הניחו על דין תורה מקום פטור וכן במבואות שאינם מפולשין בלא קורה כרמלית ובקורה מקום פטור:

ור"ה. צ"ח א':

ותל. ח' א' צ"ט א':

וכן חריץ. שם ושם ודוקא ארבעה על ארבעה ז' א' כנ"ל וח' ב' כגון דלית כו':

אפי' באמצע רחוק. תוס' ד"ה ואם:

גג. עירובין צ"ב א' וערש"י שם ד"ה אף גג כו':

וכן זיזין. נלמד מגג כנ"ל כיון דל"ל מחיצות:

אא"כ חלון. שם צ"ח ב' וזה מדוקדק במתני' שלפני החלון. ומש"ש פ"ז ב' גזוזטרא כו' הא ע"ג מותר לטלטל מיירי נמי בכה"ג. הרא"ש פ"ט וע' תוס' שם פ"ט א' ד"ה במחיצות דלא מסיק הכי ומביא ראיה מירושלמי ע"ש וכן רש"י עצמו כ' צ"ח ב' ד"ה עד עשרה כו' ובמופלג לא אמרינן חורין כמש"ש פ"ז וכן תוס' שם ד"ה ומשתמש כו' הסכים עמו לדינא וכן הרמב"ם ורשב"א ועמ"ש בסוף סי' שנ"ג גם מדין המזחילה ע"ש:

ס"יח הלכך הנוטל. ק"א א' וע"ש בתו' ד"ה ר"י כו':

בור. רמב"ם פי"ד:

ס"יט מקום שאין. ז' ב' מקולי רה"י כו' ח' ב' עירובין ע"ז א' ק"א ב':

גבוה משלשה. ח' א' עירובין ט' א':

עד לרקיע. דעד יו"ד אין כרמלית כו' ולמעלה מי' אין רה"י כנ"ל:

או חריץ. ח' א' וכן בגומא וכמ"ש רש"י ד"ה פחות מכן או בגובה או כו' ואע"ג דאמר שם וכן קאי ארישא משום תשעה אבל בלא"ה קאי אסיפא ושם צ"ט פחות מכאן כו' וא"א דהוי כרמלית דאין כרמלית פחותה מד':

וכן המחיצות. עירובין ט' א':

וכ"ז כו' אבל. שם התם דפתוח כו':

ויש חולקין. דס"ל דלא אמרו כן אלא בין לחיים:

אבל. שבת ז' ב' אר"ח נעץ קנה כו':