Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 349
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ס"א כל אדם. ר"ל לאפוקי מדעת הראב"ד שכ' דדוקא ליוצא חוץ לתחום וחלקו עליו ממ"ש בפ"י עומד אדם ברה"י כו' ובלבד שלא יוציא חוץ לד"א ובפ"ק דשבת ח' א' וכן בגומא מאי לאו אסיפא אלמא דמותר לטלטל מר"ה לר"ה בתוך ד"א וכן שם ע"ב אלא לאו בבור כו' אלמא כו'. והראב"ד דחק דההיא דבור משום דשבת שם יש לו ד"א לטלטל וההיא דעומד כו' היינו לטלטל למעלה מעשרה דוקא דאיכא תרתי לפטורה ואפ"ה חוץ לד"א חייב ודחקו כ"ז משום דלא מצינו שהתירו אלא במי שהחשיך עוד אחרת כו' ובמוצא תפילין והם חלקו עליו דשם משום דפחות פחות מד"א כמ"ש בס"ה:
בינונית כו': שם ד' ב':
ס"ב ד"א שאמרו. כפרש"י שם כן כתבו. ואינו כן דלרש"י דוקא בהעברה דא"א לומר פיאות אבל כאן דאפשר בפיאות אין לו אלא ד"א מרובעות וכדעת הרמב"ם וכן פירש"י במתני' מ"ה א' ד"ה היו כו' שש אמות כו' אלא דעת ר"ת וז"ש בטור ומיהו פרש"י כו' ור"ת פי' כו':
ויש מי. ונתן המ"מ טעם לדבריו מדאמרי' אינו חייב עד כו' אבל לאיסור לא בעינן אלכסון ול"נ מדקאמר שם מחלוקת להלוך אבל כו' מ' דלטלטל דומיא דלהלך וכ"ש לדידיה שפ' כר"י כמ"ש בסי' שצ"ו ס"א ובסי' ת"ה ס"א ובהילוך ודאי בלא אלכסון כמש"ש נ' ב' הב"ע כגון כו' ועוד נראה שגם להרמב"ם מותר עם אלכסון רק לא לכל צד רק בריבוע כמש"ש הלכה ט"ו י"ח ולאיזה צד שבורר לו הד"א שם מודדין לו ביושר ועושין אותו ריבוע כנ"ל שטלטול שוה להילוך וכמו בהילוך שפ' כר"י שאם בירר כו' ומודדין הד"א עם זויותיהן וכמ"ש בסי' ת"ח ס"א בהג"ה רק ברוחב ד"א עם זויותיהן כו' ומודדין הריבוע באיזה צד שבירר הד"א ביושר הראשונה כנ"ל שפ' כר' יהודה והיינו בטלטול אבל מעביר ד"א א"א לומר כן שהוא באקראי וכפי' רש"י ד"ה הן וגבי העברה כו' וגם בטלטול בקביעות אבל מי שמטלטל באקראי ודאי בלא אלכסון שזהו ד"א הראשון שבירר וזש"ש ה' י"ט נמצא כאן כו' ובכה"ג כנ"ל:
ס"ג מותר. דאף רבנן ל"פ עליה דר"י אלא חוץ לתחום וכ"ש לתי' דרב אשי שם דהלכה כר"י כמש"ש מ"ו א':
ובלבד. כרבנן שם דאף ר"י ל"פ אלא בחפצי הפקר וכמש"ש ול"ל לר"י כו':
ויש. דלית הל' כותייהו אלא כת"ק שם דאף בתפילין כה"ג אסור וז"ש ועיין כו' דשם פ' כס' ראשונה ודלא כת"ק בהא ור"י כ' ממ"ש ל"ב בשדה אין עירובו עירוב ע"ש:
ס"ד כגון שיש כו'. כגון שבין. הכל לפי דעת הר"ח וכן רש"י כנ"ל:
ס"ה אסור. שבת י"ז ב' וערש"י ד"ה נותן ועבה"ג וע"ש מ"ב א' ולא התירו אלא למי שהחשיך וליכא נכרי וכל הני שם ובמוצא תפילין:
ואפי' בה"ש. עירובין ל"ד א' וע"ש בתוס' ד"ה ואמאי: ועוד נראה דלר"י כו' וד"ה ה"נ לתי' הראשון ולהכי במגדל כו' וכן צ"ל לרש"י ג"כ כפי' הראשון ד"ה ל"א שמעתי ועיקר נתכוין כו' אבל לפי' הב' א"כ כו' א"צ לזה וכ"ד רש"י להדיא שם ד"ה למטה מי' כו' ול"ג א' ד"ה והוא כו':
ואפי'. שם צ"ז וכן בנו בשדה והוא בכרמלית כמ"ש בפ"ק דשבת ו' א ב' ואמר שם דאע"ג דקשיא כו' ע"ש דלא אמרו בפ"ק דשבת ופ' בתרא דעירובין דלא גזרינן גזירה אלא דוקא שאינו אסור אלא משום גזירה אבל דבר שאסור בר"ה משום שבות ה"ה שאסור בכרמלית וז"ש בשבת צ"ד ב' אימור דפטר ר"ש ואע"ג דלכרמלית הוא. שם בסה"ת: