**ס"א ומברך.**כמ"ש בערובין מ' ב' ועבה"ג:

**ואם חל בשבת.**עתוס' בע"פ ק"ו א' ד"ה זוכרהו כו':

**ואם חל.**שם ק"ג א':

**ואם שכח.**דהבדלה טעונה כוס כמ"ש שם ובפ"ה דברכות והמברך צריך שיטעום כמ"ש בפ' ע"פ ובפ"ח דברכות וכיון שהתחיל ההגדה אסור לשתות כמ"ש בין הכוסות כו' וכמ"ש הרמב"ן במלחמות והר"ן דלא כרז"ה שם ותוס' ק"ג ב' ד"ה רב אשי:

**ואין כו' ואם.**עתוס' דחגיגה י"ח ב' ד"ה הנוטל כו' וז"ש ואין לברך כו':

**ובע"ה.**וכן דייק לישנא במתני' מזגו לו כוס ראשון וכן בכולם:

**ס"ב ואינו.**עסי' תע"ד מש"ש:

**ס"ג ומ"מ.**ירושלמי שם למה בשביל שלא ישתכר כבר משוכר הוא מה בין יין שבתוך המזון מה בין יין שלאחר המזון יין שלאחר המזון משכר שבתוך המזון אינו משכר ומדלא פריך משל קודם המזון ש"מ דקודם נמי משכר אלא שאין דרך לשתות הרבה קודם אכילה:

**ס"ד מביאין לפני בע"ה.**שם קט"ו ב' והלכתא כר"ה:

**קערה.**עתוס' שם ד"ה למה:

**שלשה.**כמ"ש בברכות ל"ט ב' ושבת קט"ז ב' הכל מודים בפסח כו' ובפ' ע"פ מה עני דרכו בפרוסה כו' וצריך עוד ב' שלימות ללחם משנה כמ"ש שם ושם הכל מודים בשבת כו' וה"ה לי"ט דבי"ט לא היה ג"כ יורד מן כמ"ש הרי"ף בפ' ע"פ וכן אמרינן בריש י"ט ב' ב' והיה ביום הששי כו' חול מכין לשבת חול מכין לי"ט כו' ועסי' תקכ"ט ס"א והוא דעת הרא"ש סוף פסחים וסה"פ ומרדכי אבל דעת הרי"ף פ' ע"פ והרמב"ם בפ"ח מה' חמץ ומצה דא"צ אלא ב' מצות וכ"ד המ"מ והרבה גאונים וכ"ד רמ"מ וכ"מ לישנא דמתניתין הביאו לפניו מצה כו' וכן מ"ש לחם עוני משמע כן דאל"כ אין זה דרך עניות כיון שי"ל ב' מצות וגם י"ל חצי מצה אלא כנ"ל ומברך המוציא וא"מ על הפרוסה ובוצע שתיהן ולא הוי כעושה מצות חבילות כיון דברכות הוא כמ"ש תוס' שם ד"ה הכל. ואינן נקראין חבילות כו' ע"ש וכ"ד הרשב"א בתשובה וכן עיקר:

**מצה ומרור כו'.**מתני' שם:

**וכרפס או כו'.**שם הביאו לפניו מטבל נו' וכ' הר"ן בשאין שם ירקות אחרים וכמ"ש בגמרא שם ועמ"א:

**וחומץ או.**מתני' שם מטבל בחזרת ועתוס' שם ד"ה מטבל כו':

**ושני.**מתני' שם:

**אחד זכר.**גמ' שם:

**ונהגו כו'. והבשר נהגו כו'.**כרבינא שם וכת' הר"ן דפליג אכולם וע' בר"ן ושם קי"ו ב' בשר זה כו' ונוהגין ביצה במקום בישולא וכ' הכל בו בשם ירושלמי שנהגו בזרוע וביצה ועב"י:

**ויסדר כו'.**כמ"ש בפ"ג דיומא ל"ב ב' ועתוס' שם ד"ה עבורי ומפר"ת כו':

**ונהגו כו' והביצה.**כפיר"ח בתוס' שם ד"ה שני וכסתם מתני' דאלו דברים דא כבן תימא וכ"פ הרמב"ם:

**על הגחלים.**כמ"ש שם ע"ה א' חתכו כו' ובע"א א"א דצריך שפוד של רימון:

**וה"ה צלויה.**כבן תימא דסתם מתני' דע"פ כוותיה כמ"ש בפ"ו שם וכמ"ס תוס' שם ושם:

**ס"ה אבל לא.**מדלא תני אלא קלח:

**ואם אין.**כמ"ש שם והא חזרת תנן ש"מ שקפיד על הסדר:

**ואם אין.**כרב הונא שם שפסק כאחרים:

**וחרוסת כו' ואח"כ.**שם קט"ז א' הלכך צריך כו':

**אדום זכר.**ירושלמי שם:

**ועושין.**כמ"ש שם זכר לתפוק ופי' הגאונים ע"ש שנמשלו ישראל לתפוח זה"ה לשאר כו':

**ונותנין עליו כו'.**שם תבלין כו':

**ס"ו נוטל ידיו.**שם קט"ו א' ב':

**ולא יברך.**עתוס' שם ד"ה כל כו' ועמ"ש בסי' קנ"ח ס"ד דהעיקר שיברך על נט"י לדבר שטיבולו במשקה ע"ש:

**ויקח.**מתני' מטבל בחזרת כו' כנ"ל:

**פחות מכזית.**כיון דאינו נוטל אלא להכירא ומברכין על פחות מכזית כמ"ש תוס' בפ"ב דסוכה בשם הירושלמי וכמ"ש ברפ"ו דברכות ולא יטול כזית ועט"ז:

**ומברך.**גמ' שם:

**ואינו מברך אחריו.**ר"ל אפי' אכל כזית וכנ"ל והוא ממש"ש קט"ו א' מעיקרא כו' בלא ברכה אלמא שברכה ראשונה פוטרתו וע' רשב"ם קי"ד ב' ד"ה פשיטא כו' וע' תוס' קט"ו א' ד"ה והדר כו' דפליג על רשב"ם והר"י טוב עלם אבל הרא"ש שם מפרש כרשב"ם וקושית תוס' ממש"ש ב' דאגדתא והלילא הוה הפסק דוקא לענין נט"י אבל לא לענין ברכה דאף חבירים שעקרו לא הוה הפסק כשהניחו מקצת חבירים ועתוס' ק"ב א' ד"ה ועקרו כו' וכת' בסדר הפסח דנ"מ לאלו הפי' לענין ברכה אחרונה ועתוס' ק' ב' סד"ה ידי יין כו'. ונראה דאזלי לשיטתייהו ובפלוגתא דסי' תע"ד וע' רא"ש שם סכ"ד ול"נ לי כו' דשאני בהמ"ז דהוי כו' אבל אם עמד כו' ועתוס' ק"ג ב' ד"ה רב. וא"ת כו' ולמאי דפרישית כו' וע' ר"ן וכ"כ ט"ז. ולפיכך פסק הש"ע יפה הוא לשיטתו אבל לדעת הר"ב שם גם כאן צריך לברך:

**ויקח מצה.**כנ"ל מה עני כו' ואמר האמצעית כמ"ש בברכות ושבת שם פרוסה בתוך השלימה ועמש"ל בס"ד:

**ויתן חציה.**ששתי אכילות שאוכל לשם מצה יהא בפרוסה:

**ויגביה.**כמ"ש מצה צריך להגביה וע' הג"מ סוף ה' חו"מ ע"ש:

**ויאמר בלשון כו'.**כמ"ש והגדת כו':

**ואז יצוה.**שם למה עוקרין כו' ועתוס' שם ד"ה למה כו':

**ס"ז מיד.**ר"ל אחר עקירת הקערה תיכף כדי שישאל וכמש"ש וכאן הבן שואל כו' וכמש"ו:

**אם אין.**גמ' שם:

**וכשהבן.**שם קט"ו קט"ז פטרתן כו':

**וכשמתחיל כו'.**עתוס' קי"ד א' ד"ה הביאו כו':

**וכשיגיע ללפיכך.**מדרש ש"ט ואמר שם כדי לומר שירה על היין כמ"ש בערכין י"א א' והלל היא השירה כמ"ש שם יו"ד ב' ובפ"ד דר"ה ובפ"א דמגילה:

**ונוהגין לזרוק.**כמ"ש בירושלמי ר"פ ע"פ מנין לד' כוסות כו' ורבנן אמרי כנגד ארבעה כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את כו' ע"ש:

**באצבעו.**ע"ש אצבע אלהים היא:

**הכל י"ו פעמים.**עמ"א:

**ויהיה הפת כו'.**כמ"ש שם שעונין עליו דברים:

**ואז כו'.**כמש"ש ק"ב ואם הביא כו' וכ' הרא"ש שם בשם הירושלמי מפני בושתו שהוא מוקדם בפסוק ומוקדם לברכה: