Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 512
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ס"א אין כו'.**פשוט שם ושם לכם כו':
**ודוקא להזמינו לביתו אבל לשלוח כו' אבל עבדו כו' וכן שליח כו' וכן עו"ג כו'.**ממ"ש אין מזמנין ול"ק אין מאכילין מ' מזמנין דוקא. המ"מ שם וכ' וז"ש שם מרימר ומר זוטרא כי הוה כו' וסובר שאין האמירה זו מעלה ומוריד וה"ה לכל הנ"ל שמותר וכמ"ש הרא"ש דלזמן העו"ג שהוא חפץ ביקרו וירבה בשבילו ויבשל קדירה לבדה משא"כ בכל הנ"ל וכשיטתו ברפ"ב דמ"ק בי"ט במזונות במזונות ממש וערא"ש שם אבל בשם הראב"ד כתב שם בשכר מזונות וכ"כ הטוש"ע סי' תקל"ז סי"ד וכן פי' נ"י שם לאחר י"ט:
**וכן עו"ג כו'.**אבל הרשב"א פ' דאמירה מעכב מ"מ:
**ומותר כו' אבל לשאר כו'.**מדברי הרא"ש הנ"ל דלא אסר ריב"ל אלא לזמן כו' וחיישינן שמא יבשל קדירה לבדה כו' ר"ל אפי' אם מרבה באותה קדירה ואפ"ה אסור שמא יבשל קדירה לבדה מחמת שחפץ ביקרו וכתב דאם לא הרבה בשביל הא"י אלא בקדירה שהוא מבשל בה ליכא חשש איסור והא ליכא למיחש בעבדים ושפחות שבבית ישראל ור"ל שמותר להרבות באותה קדירה מ"ש ברפ"ב ממלאה אשה קדירה בשר אע"פ שא"צ כו' דלא כא"ח שכ' דמ"ש ממלאה כו' דוקא לצורך ישראל אף ע"ג שעושה לצורך חול אבל דעת כל הפוסקים אינו כן. ב"י. וכ"ה בירושלמי גבי כלבים בפ"א דחלה הלכה ט' ונעשית בי"ט מתני' דרשב"א דתניא אין עושין מי"ט למי"ט ותניא ממלאה אשה קדירה בשר אע"פ שאינו אוכל ממנה אלא חתיכה אחת קומקום חמין אע"פ שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד אבל לאפות אינו אופה אלא צרכה רשב"א אומר אף ממלא את התנור פת מפני שהפת יפה בזמן שהתנור מלא וכ"כ הכל בו דהירושלמי מתיר במקום שאין לחוש שמא ירבה בשבילו:
**וישראל האופה כו'.**כמ"ש בפ"ג דפסחים בחלה לא תקרא שם כו':
**ס"ב בני החיל כו'.**אע"ג שאמרו שם ופליגא דריב"ל כו' מפ' הרמב"ם דל"ק ארב הונא דל"ד לשם דר"ה אם לא היו אופים כל הפת להם לא היו יכולין לאפות פת א' לתתו לתינוק משא"כ בזמנו לא יגרע חלק הישראל שהרי משל ישראל נותן לו אלא דקאי אמ"ש שם ולריה"ג דאמר כו' הני סופלי כו' בשבת מאי איכא למימר כו' אלמא מאי דאסור לעשות מלאכה בשבילו בי"ט אסור לטלטל בשבילו בשבת ופליגא דריב"ל דאמר מזמנין בשבת ומטלטלין בשבילו ואף ע"ג דאין מזמנין בי"ט כו'. מ"מ שם:
**אסור לבשל ולאפות כו'.**כריה"ג דסתם תנא כוותיה עיסת הכלבים כו' וז"ש לבשל כמ"ש שם והא חזי לכלבים תנאי היא כו' ולאפות עיסת כו' ושם כ' ב' א"כ מת"ל לכם לכם ולא כו' סברי גם כן כר"י הגלילי וכ' הרי"ף וקי"ל סתם במתני' ומחלוקת בברייתא כו' כמ"ש בפ"ד דיבמות והקשה הרז"ה מהא דא"ל אביי לר"י הני סופלי כו' ובהדיא תנן מטלטלין את הנבילה לפני הכלבים ומתירין פקיעי עמיר ומפספסין ומהלקטין ונותנין מים למורסן ונותנין מים לפני כו' אלמא כולהו דלא כר"י הגלילי ותי' הרא"ש דבטלטול ליכא מאן דפליג דהא ב"ה אמרי לכם ולא לכלבים ואמרי מעבירין מעל השולחן כו' שהן מאכל בהמה אלא צ"ל כמ"ש רשב"ם והתוס' שם דסופלי לא חזי אלא ע"י תיקון אלא שלפעמים אוכלים הבהמות ע"י הדחק. ופריך לר' יוסי הגלילי כיון שא"א לתקנו כו' ומה שפריך בשבת כו' פריך אפי' לר"ע כיון שאין ראוי לבהמה אלא ע"י הדחק מוקצה הוא וז"ש כאן אבל מותר כו'. ולפי המ"מ ופליגא כו' א"צ לכ"ז דאנן קי"ל כריב"ל ואף ע"ג דאסור במלאכה בי"ט מותר בטלטול בשבת וי"ט וע"כ צ"ל כן דרמב"ם לא מפרש כפי' רשב"ם דאל"כ מאי ופליגא:
**ס"ג אבל אסור כו'.**כיון דקי"ל כר"י הגלילי לא הותר שום מלאכה בשבילן והוצאה מלאכה גמורה היא ולא התירו אלא טלטול לבד. מ"מ. וכ"ה בירושלמי רפ"ה ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לר"ה ולא מתני' היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו מתני' כמ"ד לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכא ליה כמ"ד אין נפשות בהמה בכלל כו' וכ"כ כל הפוסקים דלא התירו שום מלאכה בשביל בהמה וז"ש וכן אסור כו' וכמ"ש הרא"ש מ"ש הני סופלי לחיותא כו' שצריכין תיקון ואסור לריה"ג כנ"ל. וזהו לשיטתו גרסי' תקי"ח אבל לפ"ד הרמב"ם וש"ע שם מותר ועמ"מ פ"א ע"ש ולכן השמיעו בש"ע ועתוס' דכתובות ז' א' ד"ה מתוך כו':
**כי אם כו'.**שבכה"ג אף בשבת מותר כמ"ש בסוף שבת:
**ומותר להרבות כו' אפי' אם אין לו כו'.**כצ"ל וכ"כ מ"א ור"ל אם יש לו ד"א ליתן מותר אפי' בקדירה אחרת כמ"ש שם עיסה חציה של א"י כו'. ופי' הר"ן דלא אסר אלא בעיסה מרובה שיש בה יותר ממילוי תנור דבאותו תנור מותר כרשב"א דאין חילוק בין לצורך ישראל לחול או לצורך א"י וכמש"ל וכן הירושלמי כנ"ל ופריך שם בגמרא מעיסת כלבים כו' ומשני הואיל ואפשר ופריך ומי אית ליה כו' והיה יכול להקשות דהא הואיל לא מהני אלא לענין מלקות ולא לענין איסורא דאל"כ יהא מותר לאפות לצורך חול וכמ"ש אינו לוקה אלא דעדיפא מיניה פריך דאף למלקות ל"ל הואיל ומשני אלא ל"ת כו' וצ"ל כמ"ש הר"ן דבכה"ג אפי' איסורא ליכא ועיין בר"ן שם ועיין לח"מ פ"א מהלכות י"ט ומירושלמי הנ"ל דמוקים כרשב"א צ"ל דל"ל נבילה ופליג על אוקימתא דגמ' ומ"מ לדינא ל"פ הגמ' יהירושלמי וז"ש ואפי' אין לו כו'. דאם יש לו אפי' בקדירה אחרת שרי כגמ' דידן ודוקא בכלבים אבל בעבדים ושפחות לעיל ס"א בהג"ה ל"ל ס' ראבי"ה שאומר ג"כ דאפשר לפייסינהו אלא כסברת המרדכי דוקא באותה קדירה וכמ"ש בירושלמי וע' ד"מ ס"ק א':