**ס"א או שמחוסר כו'.**מתני' שם ומעשה בא"י א' ובגמ' שהספק מוכן כו':

**אף למי כו'.**ממש"ש ואם אין כו' והבא בשביל כו' משמע דברישא אין חילוק וכ"מ בעירובין מ' א' ועמ"ש בס"ב ע"ש:

**ואפי' עבר כו'.**ירושלמי פ"ח ותרומות הלכה ג' מ"ט דר"א משום שהתחיל תני ר"נ אומר לא שהיה רא"א משום שהתחיל בהיתר אלא שרא"א הלעוס כבלוע אף בשבת כן ופי' הר"ש לענין פירות הנושרין וקי"ל כר"י: ואפי'. גמרא שם וליטעמיך כו'.

**ולערב כו'.**שם:

**ובשני י"ט כו'.**כמ"ש בספ"ג דעירובין לט ב' ההוא בר טביא כו' וכמו ביצה שם וריש י"ט:

**ויש מחמירין.**דס"ל דהטעם שלא יאמר וא"כ אף בי"ט שני אסור מה"ט אבל רש"י מפרש משום שלא יהנה ובירושלמי דנדה והביא תוס' בעירובין שם משמע כפי' רש"י שאמרו לא תמלא אשה קדירה עססיות כו' בכדי שיעשו מפני שהניית שבת עליו ויש לדחות ותוס' הקשו על רש"י מ"ש ממבשל בשבת בשוגג יאכל הא נהנה ממלאכת שבת ואף לר"י דאוסר א"צ בכדי שיעשו וערא"ש. ולכן לפי' תוס' אין ראיה מביצה ובר טביא דשם נעשה מאליהן ושם א"צ בכדי שיעשו דאף אם עשאו א"י אלא שאינו בשביל ישראל א"צ בכדי שיעשו כמ"ש בשבת קנ"א א' וז"ש כאן בכדי שיעשו בזמן הראוי לעשיה:

**ונוהגין כו'.**דהרא"ש כ' דלפי' תוס' לישראל אחר מותר בליל שני מיד וא"צ אפי' בכדי שיעשו כמ"ש בריש ב"מ דאין אדם חוטא כו' משא"כ לפי' רש"י וא"כ לאחר בכדי שיעשו מותר לד"ה ובסמ"ק בהג"ה כתב דאפילו לאחרים אסור עד מי"ט שני וכ"מ מדלא חילקו כאן כמו בחוץ לתחום הבא כו' וערא"ש שדחה וכ' משום שעה מועטת לא רצה לחלק וכ' תה"ד דלצורך אורחים יש לסמוך ארא"ש ועתוס' שם ד"ה הבא כו' דמשמע כדברי הגהת סמ"ק וכ"כ בשבת קכ"ב א' ד"ה ואם. נראה כו' וכן מ' פשטא דמתני' שאסור לכל וכ"כ הרא"ש שם:

**אבל כו'.**כמש"ש והיכי איכול דתני איסי כו' א"ר ומאי קושיא כו' אלמא דכל שבביצה אסורה אסור גם כאן וכן עצים שנשרו:

**ושיעור כו'.**כמ"ש בפ"ב דמכשירין היה בה ירק כו' בכדי שיבואו ממקום קרוב אלמא בעינן שיעור הבאה וכן בחלילין אא"כ באו ממקום קרוב ופירש הרי"ף שם אא"כ ממתין עד כדי שיבואו ממקום קרוב ובגמ' שם מאי ממקום קרוב כו' חיישי' שמא חוץ כו' אלמא ממקום קרוב הוא חוץ לתחום וז"ש ואם כו':

**ס"ב אפי' אם כו'.**כמ"ש במתני' שם מצודות כו'. וערש"י שם ב' ד"ה אם יש כו' ושם ג' א' פירות הנושרין ומתני' ספ"ד דפסחים ואוכלין בתחת כו' וע"ש בגמרא וה"ה לעשאן א"י לעצמו או בשביל א"י וכמ"ש בעירובין מ' א' חזנהו רבא דכמישי אמר כו' וכ"ש כו' משמע אם נעקרו היום אסור אע"ג דאדעתא דא"י ומשום מוקצה כנ"ל:

**אבל לערב כו'.**כיון שצדן לעצמו ובתוך התחום וכמ"ש בשבת קנ"א א' אם רוב א"י כו' ובפ"ב דמכשירין היה בה ירק כו' אלמא דלא בעינן בכדי שיעשו ולכן מותר בי"ט שני מיד אף לפי י' התו' די"ט ב' אינו אסור אלא משום בכדי שיעשו:

**ס"ג אפי' אם כו'.**שם מצודות כו' ובגמ' שם ספק מוכן כו' ושם אם יש מאותו המין כו':

**אבל אם ניכר כו'.**שם ואם אין מאותו כו' תוך כו' ובעירובין מ' א' חזא רבא דכמישא אמר האי ודאי כו'

**ס"ד א"י כו' ויש אוסרים.**משום הכנה כמו בביצה וכמ"ש בס"א וסברא דאשונה סובר דהא דשני י"ט של ר"ה קדושה אחת אינו אלא משום גזירה דאנן בקיאין בקביעא דירחא וניקום ונגזור הכנה דרבה לשבת. אבל הרשב"א כ' כסברא האחרונה כיון דשוו רבנן כיומא אריכתא לכ"ד שווינהו רבנן. וכ"ש לפי' תוספות דהכנה דרבה מדאורייתא כמ"ש ב' ב' ד"ה והיה ע"ש:

**ולדידן כו'.**יש אוסרין שלא יאמר להביא לשבת וכנ"ל ויש מתירין דשני ימים קודם לא שייך שמא יאמר כמ"ש תוס' סד"ה ולערב כו' יואומר הרר"י כו':

**ולענין כו' דיש להחמיר כו'.**וכן פסק בש"ע לעיל סי' תק"ז ס"ב דהכנה דאורייתא ויותר חמור בשבת שאחר י"ט מבי"ט עצמו וכן בהג"ה בסי' תקי"ג ס"ו:

**ואף לטלטל כו'.**ודאי מטעם מוקצה דמחובר מותר בי"ט שני כמו במחוסר צידה בההוא טביא וכן ביצה ולענין טלטול אין חילוק בין ממילא או בשביל ישראל אלא למד מדברי הרי"ף שם והא דאמרינן אם יש כו' אפי' לטלטלו נמי אסור משום דלא חזי לאכילה מוקצה הוא וכ"כ הרא"ש שם וכ' אבל הבא מחוץ לתחום כו' מותר בטלטול כיון דמותר לישראל אחר משא"כ כאן דנהיגין כדברי הגהת סמ"ק אם לא לצורך אורחים וז"ש מאחר דנהיגין כו' וחילוק זה מבואר במתני' דמפנין תרומה טהורה אע"ג דלא חזי אלא לכהן אבל לא טבל כו' דאסור לכל ואפי' אינו אלא איסור דרבנן כמש"ש בגמ' בטבל טבול מדרבנן ואף דמאי לא התירו אלא משום דאי בעי מפקר כו':

**ס"ה אבל מותר לטלטלן.**כנ"ל ומשום מוקצה ג"כ לא נאסר כמו במדבריות ולנות חוץ לתחום דאין הא"י צריך הכן וכמש"ל סי' תצ"ח ס"ג:

**בתוך ד"א.**עירובין מ"ז ב' וירושלמי סוף משילין א"ר זעירא הדא אמרה כלי שבא מחוץ לתחום לתחום משחשיכה מותר לטלטלו ר"ש בר כרסנא בשם ר' אחא ובלבד בד"א.

**או בתוך כו'.**עירובין שם דכולא מברכתא כו':

**מוקפת חומה.**דבלא"ה לא הוי כד"א וראיה מפ"ב דר"ה כ"ד ב' וע"ש תוס' ד"ה לא והרא"ש בעירובין שם:

**או מבצר כו'.**שסתמא הוקפה ולבסוף ישבה משא"כ בעיר דסתמא ישבה קודם שעיקר עשייתה לישיבה ועיין בספ"ב דעירובין כו א':

**ואחרים.**גמ' די"ט שם:

**ולערב כו'.**כמ"ש בשבת קנ"א א' א"י כו' אא"כ באו כו' וכפירוש הרי"ף שם עד כדי שיבואו ושם בגמ' אמאי ה"נ ימתין כו' ועתוס' שם ד"ה א"י כו':

**ומותרין אח"כ כו'.**כמ"ש תוס' בעירובין בשם בה"ג ואע"ג דבה"ג ס"ל דא"צ בכדי שיעשו בתחומין כמ"ש תוס' שם ולכך מותר בי"ט שני כנ"ל והביאו ראיה דלא אמרו גם בתחומין ולערב כו' וממת אין ראיה דהחמירו כמ"ש ר"י וי"א דהא דמת איירי בהביאו דרך ר"ה וע"ל סי' שנ"ה ס"ח וסט"ו וש"ע כאן פ' דבעינן בכדי שיעשו מ"מ בהא סמכינן אדעת רש"י דאף במחובר מותר בי"ט ב':

**ס"ו בעיר כו'.**שבת שם ומכשירין שם:

**מחצה כו'.**שם ושם:

**או שידוע כו'.**ירושל' ס"פ כל כתבי אעובדא דשמואל בי תורן א"ר יעקב בר אחא הד"א לצורכו ולצורך ישראל מותר א"ר יונה שנייא היא שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו:

**ס"ז אס הוא כו'. אם כו'.**דאמרינן כאן נמצא כאן היה כמ"ש בכתובות:

**ואם לאו אסור.**כמ"ש בשבת שם מחצה על מחצה כו' וכשיטת הרי"ף חיישינן לחומרא ת"כ כו'. ובעירובין שם מאי אמרת מחוץ כו'. מ' דאין ידוע:

**ס"ח דבר כו'.**דבתחומין דרבנן הקילו ועיין ט"ז:

**ס"ט ישראל כו' מותר כו'.**עמ"א ואפי' לדעת רש"י ע"ש ועט"ז:

**אבל אסור כו'.**כמ"ש בס"ח:

**ודוקא כו'.**כמ"ש בסוף י"ט בבהמות מדבריות דוקא לנוח תוך התחום וע"ל סי' תצ"ח ס"ג: