Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 530
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ס"א חה"מ.**ע' בטור או מד"ת או מד"ס וע' תוס' בחגיגה:
**ומותר במקצתן.**ה' דברים דבר אבד וצרכי רבים ומעשה הדיוט וצרכי המועד ובשביל פועל שאין לו מה יאכל וכמ"ש לקמן. טור ומ"ש וצרכי המועד ר"ל לצורך אוכל נפש דמותר אפי' מעשה אומן כמ"ש ברסי' תקל"ג אבל שאר צרכי מועד דוקא מעשה הדיוט כמ"ש בסי' תק"מ תקמ"א:
**לפי כו'.**חגיגה י"ח א' ומ' דס"ל כמ"ד מלאכת חה"מ דאורייתא אסור דלא כתוס' ורא"ש ורמב"ם דקא' שהיה כו' להתיר דאל"כ הל"ל שחכמים אסרו כפי כו' כמ"ש בטור וראייתם דאסור מדאורייתא ממ"ש בחגיגה שם אלא מעתה חג האסיף כו' מכלל דתרווייהו כו' דת"ר כו' תניא אידך כו' תניא אידך כו' ובמ"ק י"א ב' לא מבעיא קאמר כו' ואע"ג דאמרו שם י"ג א' את"ל צרם כו' התם קאי על כוון מלאכתו שהוא מדרבנן וכן מ"ש במגילה כ"א כ"מ שיש מוסף ואינו י"ט כו' מ' דמותר בעשיית מלאכה כמ"ש בפ"א שם י"ט מלמד שאסור כו' י"ט לא קבילו עלייהו כו' ואמרינן בירושלמי רי' מ"ק אר"א בר ממל אילו היה לי מי שימנה עמי התרתי שיעשו במלאכה בחה"מ כלום אסרו מלאכה בח"ה אלא כו' משמע דמדרבנן. כ' הרמב"ן והרשב"א שכל מלאכה שאינה לצורך המועד ואינה דבר האבד אסורה מן התורה ושהיא דבר האבד מותר אפילו בטירחא יתירה או לצורך המועד מותר אפי' מלאכת אומן וחכמים אסרו קצת דברים מאלו וע"ז אמרו בירושלמי אילו מי כו' ובפ"ג דסוכה קרי לחה"מ י"ט שאמרו שם הכא בי"ט שני כו' דיקא נמי כו' וכן פי' שם ל"ק הא בי"ט ראשון הא כו' על חה"מ דאילו י"ט שני ספיקא הוא וכמש"ל סימן תרמ"ט ס"ה ע"ש וז"ש בת"כ פ' אמור פ' י"ב וכל מלאכת עבודה ה"ז בא ללמד על חה"מ שהם אסורים במלאכה יכול יהא אסורין במלאכת עבודה ת"ל הוא הוא אסור במלאכת עבודה ואין כו'. וערש"י בחומש שם שפי' על מלאכת האבד שמותר: