**ס"א בנין אפי' כו'.**כ"מ שם במתני' ספ"א שפין את כו'. אבל לא כו':

**או כותל כו'.**תוס' שם ד"ה א"ר אשי כו' דפסידא דחצר כמו פסידא דגינה וערש"י שם:

**ואפי' אינו כו'.**כמ"ש נ"י דהראב"ד ל"ג לר"ה שכ"ה בירושלמי דכיון דמשום סכנה הוא מ"ל ר"ה אי חצר:

**ס"ב מותר כו'.**כמש"ש י' ב' מוליא כו' דאין אסור אלא לצורך חרישה:

**ס"ג סדקים שבגג.**טור ונ"י:

**ס"ד בין כו'.**שם יאמרו קלא רבה כו':

**אפי' מעי"ט.**מדקאמר ובלבד שלא יתכוין כו':

**בלא שינוי.**גמ' שם:

**מפני כו'.**גמ' שם:

**ובלבד כו'.**מתני' שם:

**ס"ה מותר כו'.**שם ולמבני אוריא ופי' הטור אבוס:

**מעשה הדיוט.**דכל שהוא לצורך המועד אינו מותר אלא מעשה הדיוט כמ"ש י' ב' ושם י"א א' ושם ה' א' וע"ל סי' תקמ"ד ס"ב והכלל דכל שלצורך אוכל נפש במועד מותר אפילו מעשה אומן ולכן מותר עשיית התנור וכיוצא בו כמ"ש למטה וקצירת חטים וטחינה וכיוצא כמ"ש בסי' תקל"ג וכן דבר האבד כמ"ש בסי' תקל"ח וסי' תקל"ז סט"ו ושאר מקומות וכן משום אין לו מה יאכל דפועל כמ"ש בס"ס תקמ"ב וכן לצורך רבים במועד כמ"ש בסי' תקמ"ד ס"ב אבל לצורך היחיד אינו מותר אלא מעשה הדיוט ושלא לצורך אף מעשה הדיוט אסור כמש"ש ע"ש:

**ס"ו לישב או כו'.**רמב"ם ור"ל ז"ש שם אצטבא ואקרפיטא וע' תוס' שם ד"ה אצטבא כו':

**ס"ז וה"ה כו'.**ירושלמי פ"ב הלכה ב' מסיקין לפסין וקדירות לצורך המועד:

**ובין כך כו'.**מדקאמר בברייתא ושוין כו' וקאי על מתני' ש"מ דמתני' בימות הגשמים:

**ס"ח נוקרים כו' ופותחים.**כרב יהודה ור"י וכת"ק דאף בת עינא מותר. הרמב"ם וכ"ד הגאונים:

**ומעמידים.**מתני':

**ומותר כו'. וסכין כו'.**כיון דמלאכת אוכל נפש הוא מותר אפי' מעשה אומן ואין צריך שינוי כנ"ל. שם: