ס"א שמתענים בא"י. עס"ט:

**מתחילין כו'.**שם מאן יחידים כו' ואר"ה יחידים כו':

**וכלי כו'.**רמב"ם וכמש"ש ת"ר אל יאמר כו':

**ודין כו'.**מתני' שם אוכלין ושותין כו' וכמו תענית יחיד כמש"ש י"ב ב':

**ס"ב וכל העם כו'.**ר"ל שאין מוציאין לרחובה של עיר וכן אין מוסיפין השש ברכות כמש"ש ט"ו ב' ואפי' בקמיית' ורמינהו כו' אר"פ כו' ושם י"ג ב' בג' תעניות ראשונות דליכא כו':

**ס"ג עוד ג' כו'.**הרמב"ם וטור וכרבי יוסי וכמ"ש הירוש' שם שמעון בר בא אמר אתא עובדא קומי ר' יוחנן והורה כר' יוסי כו' ע"ש:

**אא"כ כו'.**כמש"ש באבל וכ"ש בת"צ דקיל כמש"ש:

**בעיר.**שם:

**ומתפללים כו' ומתחננים כו'.**כנ"ל ושם י"ג ב' ואב"א באמצעיתא נמי כו':

**ס"ד שמתריעין בהן בשופר.**אע"ג דבפ"ג דר"ה אמרינן מקום שיש שופר אין חצוצרות מקום כו' אין ר"ל בתענית כפירש"י דהא אמרינן בפ"ק דתענית דבשופרות וכן אמרינן בירושל' קומי ר' יהושע תקעין ר"ל בשופר בתענית ר' יוסי בעי ויתקעון בחצוצרות ולא שמע הא דתני חצוצרות במקדש ואין חצוצרות בגבולין ומ"ש מקום שיש חצוצרות כו' היינו במלחמ' ר"ן בפ"ג דר"ה. וכ"ד כל הפוסקים דלא כרש"י שם.

**בתפלת שחרית כו'.**דע"כ בכל התפלות מוסיף דאל"כ מאי פריך שם י"ג ב' הני תשע כו' רק דבנעילה אינו אומר רק מה אנו כמו ביה"כ בסוף יומא וע' בטור בסי' תקע"ט:

**אותן כו'.**דלכך מתירין עם חשיכה:

**המוכרות.**כמ"ש מפני כבוד שבת:

**ואם יש כו' ואם יש כו'.**הרמב"ם מפ' כ"ז אחמישי דלא כרש"י:

**ס"ה ומיהו כו'.**ירושלמי פ"א ותוספתא ספ"ב:

**ואסור.**משום הולד וע' ס"ס תרי"ו:

**ס"ו כבר כו'.**גמ' שם וכרבן שמעון בן גמליאל דרבי יוחנן סבירא ליה כותיה

**ס"ז אלא אם כן כו'.**ירושלמי פ"א ופ"ד:

**אלא אם כו'.**כמ"ש במ"ק כ"ג א' וע"ל סי' תקנ"א ס"ב בהג"ה ולצורך כו':

**ס"ח מתענים וזועקים.**ל' הרמב"ם ומפרש כל התרעה דגשמים וזרעים דפ"ג הכל בפה וצ"ע מ"ש מכל התרעה דשם דמפרש בשופר וכמש"ל בסי' תקע"ו וכ"כ הרמב"ם להדיא ובגמ' כללינהו עם שאר דברים כמש"ש ת"ר מתריעין על האילנות כו' ואסכרה כו' ומתריעין על הגובאי כו' וע"ש י"ד א' ועלח"מ שם:

**וכן אם כו'.**הכל לשון הרמב"ם ומפרש פרס קרוב לו:

**וכן אם הגיעו כו'.**גמ' שם וכגי' הרי"ף ורא"ש דל"ג אפי':

**עד שיעבור כו'.**כנ"ל ס"ו ובירושלמי פ"ג הלכה ב' תני מתריעין על האילן בפרס כו' מעתה אפי' יותר מכאן יותר מכאן מעשה נסים ואין מתריעין על מעשה נסים:

**ס"ט בד"א כו'.**ירושלמי פ"א הלכה א' ואף דבגמ' ספ"א אמרינן דרבי פליג וקי"ל כרבי י"ל דלא פליג אלא לשנות מטבע של ברכה וכמש"ל סי' תקס"ו ס"ב מהירושלמי ע"ש:

**יחידים כו' ומפסיקים.**כנ"ל ס"א:

**ושוהין אח"כ כו'.**כמש"ל ס"ב הגיע ר"ח כו' והוא כמו ו' ימים אחר בה"ב של היחידים:

**כמו כו'.**אמר כמו משום דבחדש חסר רק ה' ימים:

**ס"י ובגלל המטר.**עמ"ש בסי' תקע"ו סי"ד:

**ס"ב א"א כו'.**עמ"א וט"ז:

**ס"יג אם כו'.**עט"ז וא"א דנענו מחמת קבלה דא"כ אפי' קודם נמי וא"א אלא כשנענו מחמת תעניתם: