Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 61
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**ס"א יקרא ק"ש בכוונה כו'.**דלא אמרו עד כאן צריכות כוונה אלא בדיעבד:
**באימה כו'.**ממ"ש במ"ר פ' אמור פ' כ"ז א"ר יצחק משל למלך ששלח כו' לא עומדין על רגליכם כו' מ' הא אינך צריך:
**ס"ב אשר כו'.**ספרי פ' ואתחנן:
**ס"ג מסייס כו'.**אבל בגמ' משמע דהיחיד מסיים אמת ואינו חוזר כמש"ש חוזר ואומר כו' אבל הש"ץ אינו מסיים תחלה באמת כמש"ש ההוא דנחית כו' כל אמת כו' ודאי כי אמת עולה מן המנין אע"ג דהוא מן הברכה וראיה שאף ט"ו ווי"ן עולין וכ"ש לפי פי' הרב בהג"ה ויש עוד ט"א כו' אלמא אמת עולה מן המנין ודבריו עיקר כמש"ש וכ"כ המ"א בשם י"מ דלא כב"י שנדחק מאוד:
Section 3: Concludes etc. However, in the Gemara it appears that an individual concludes with "emet" (truth) and does not repeat... But the prayer leader does not conclude first with "emet" as it is written... Certainly "emet" is counted in the number even though it is from the blessing, and proof is that even fifteen vavs are counted, and all the more so according to the Rav's interpretation in his gloss... Thus "emet" is counted in the number, and his words are authoritative as written, and so wrote the Magen Avraham in the name of Yam shel Shlomo, unlike the Beit Yosef who strained greatly.
**ובזה כ"א כו'.**כמ"ש בז"ח ס"ק א' וכל האומר ק"ש שלא עם הצבור כו' ואף שאינו אומר עם הש"ץ כמ"ש בגמ' חוזר כו' ופי' תר"י כשמסיים וממתין על הש"ץ וכמש"ל סי' ס"ו ס"ו:
And in this, everyone etc. As written in Zohar Chadash section 1: "And anyone who says Shema not with the congregation..." And even though he does not say it with the prayer leader, as written in the Gemara "returns..." and Rabbeinu Yonah's interpretation is when he finishes and waits for the prayer leader, as written above in section 66, subsection 6.
**ואם כו'.**דדוקא אמת לבד אסור לחזור. ד"מ:
And if etc. Specifically repeating "emet" alone is forbidden. See Darkei Moshe.
**ואם הוא כו'.**ז"ח שם:
And if he is etc. Zohar Chadash there.
**שעולים כו'.**כן פי' הב"י ודברי הרב הם עיקר חדא דבי"ג ווי"ן סגי ועוד דאמת מפסיק ביניהם ועוד דמכוון עם ה' אלקיכם אמת וכן כאן שני שמות אלו:
That count etc. This is the Beit Yosef's interpretation, and the Rav's words are authoritative: one, that thirteen vavs suffice; and also that "emet" interrupts between them; and also that it corresponds to "Hashem your God is truth," and so too here, these two divine names.
**ויש שכ' כו'.**כ"כ בתנחומא ובתיקונים תי' י' כ"א ב':
And there are those who write etc. So it is written in Tanchuma and in Tikkunim, Tikkun 10, folio 21b.
**והוא במקום כו'.**כמ"ש בפט"ז דשבת:
And it is in place of etc. As written in chapter 16 of Shabbat.
**ונ"ל כו'.**שהרמ"ה קרא תגר ע"ז דעבדין הפסקה והרי אף בעונה אמן על ברכותיו אמרו ה"ז בור מטעם זה ואף בשכמל"ו אמרו נימריה לא אמר משה וכן בתיקו' תיקון יו"ד שם אמרו ובגין דלא עבדין הפסקה כו' אלא דמ' שם משום דאפשר בחזרת התיבות משא"כ ביחיד ואע"ג דאפשר בכוונת הווי"ן מ"מ קורא בז"ח שם מעוות לא יוכל לתקן:
And it seems to me etc. That the Ramah challenged those who make an interruption, and behold even regarding answering Amen to one's own blessings they said "this one is a boor" for this reason, and even regarding "shekamlo" they said "should Moshe have said it?" And so in Tikkun 10 there they said "and because they do not make an interruption..." But it seems there because it's possible through repeating words, which is not so for an individual, and even though it's possible through the intention of the vavs, nevertheless the Zohar there calls it "that which is crooked cannot be made straight."
**רק כו'.**שהוא במקום אמ"נ כמ"ש בשבת שם ועתוס' שם וס"ל כהרא"ש דאמן אחר הש"ץ לא הוי הפסק וכמש"ל סי' נ"ט ס"ד ע"ש:
Only etc. For it is in place of Amen as written in Shabbat there and Tosafot there, and he holds like the Rosh that Amen after the prayer leader is not an interruption, as written above in section 59, subsection 4, see there.
**ס"ד נוהגין כו'.**כמ"ש הר"י על מ"ש בשבת שם בכל כחו משום ה"ט לעורר הכוונה כמ"ש רש"י שם וע"ל סי' ס"ב ס"ה:
**ס"ה נוהגין כו'.**י"ג ב' כי מנח כו' לפי' הרא"ש:
**ס"ו צריך כו'.**כ"כ תר"י וסמ"ק וז"ש שלא יחטיף בחי"ת אבל רש"י וש"פ פי' שיכוון הכל בדלי"ת וכ"כ בזוהר ותיקונים:
**ויש נוהגים כו'.**כ"כ תר"י שלזה היה מנח ידיה כו' אף שהרא"ש דחאה כנ"ל:
**ס"ח ולא כו'.**כ"ה בירושלמי. ב"י:
**ס"ט אסור כו'.**שרש"י פי' בכפילת הפסוקים משתקין אותו אבל תוס' ורי"ף וכל הפוסקים כתבו להיפך ומ"מ אסור בשניהם לד"ה:
**ס"י כשקורא כו'.**ירושלמי פ"ק ר"ש בר נחמני כד הוי נחית לעיבורה הוי מקבל גבי ר' יעקב גרוסה והוה ר"ז מיטמר ביני קופייא משמענא היאך הוי קרי ק"ש ושמע דהוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה ותי' בסמ"ק משום שכופל כל הפרשה אבל בה"ג כ' דוקא על מטתו וכ"כ הג"מ וז"ש כשקורא כו' כל הפרשה כו':
**ס"יא ויש כו'.**דשמא שם ג"כ לא היה אומר פ' ראשון מהרי"א:
**האומרים כו'.**ואין לחלק בין יחיד לצבור דהא בירושלמי אמרינן איפכא שם הד"ת בציבור אבל ביחיד תחנונים אלא שהטור כ' כיון שבגמ' לא חלקו אין לחלק ועמ"א:
**ס"יב ה' הוא האלהים כו'.**דהרי ב"פ מצינו בפסוק:
**י"א כו'.**טעמו ממ"ש אמן אמן. אמן מאיש זה אמן מאיש אחר כו' וצ"ע שהרי בנחמיה ח' כתיב שענו ב' פעמים אמן וא"א לו' דב"פ קאי על כל העם שענו דהרי כתיב בד"ה ויאמרו כל העם אמן כו' אבל בירושלמי סוף מגילה איתא להדיא שלא לענות ב"פ אמן כמ"ש שם ודכוותה אמן אמן שמע שמע וצ"ע ועמ"א:
**ס"יד צריך כו'.**עיין בה"ג וס"ל לטור דה"ה לדידן בין ועד לואהבת אבל הרוקח פי' בין אחד לברוך וכמ"ש בהג"ה:
**ויש כו'.**כן פי' התוס' שם הא דר"מ הנ"ל וכ"כ רוקח:
**ובין כו'.**רוקח ושעל כ"ז אמרו לא היו מפסיקין וכמ"ש כדי כו'. ודעת ש"ע כפירש"י וב' הפירושים איתמר בירושלמי שם כיצד היו כורכין את שמע א"ר אחא אר"ז אר"ל שמע ישראל י"א י"א אלא שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה דר"מ רי"א מפסיקין כו' ר' יוסא אמר ר"ש אר"ל שמע ישראל י"א י"א אלא שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך דברי ר"מ רי"א כו':
**ס"טו ובין היום כו'.**טור יגמ' חדא נקט:
**ס"יז וכן צריך כו'.**ראב"ד מטעם הנ"ל:
**ס"יט צריך ליתן כו' צריך בכל כו'.**תוס' שם בשם רי"ף:
**ס"כב אף כו'. וה"ה כו'.**ולא הזהירו על ק"ש אלא משום שמסורה לכל ויש בה יחוד שמים רד"ק:
**ס"כג צריך לדקדק כו'.**כן פי' מ"ש כל הקורא ק"ש ומדקדק כו' וז"ש בסי"ח ידגיש כו':
**ס"כד צריך כו'.**כן פי' תר"י מ"ש בפסחים שם ולא היו מפסיקין שלא היו קורין בטעמים וכ"כ בטור בשם ר"ע שכן פי' בירושלמי שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה אלא שי"ל דל"ד בטעמים אלא כעין טעמים להפסיק במקום הראוי להפסיק וכמ"ש בירושל' וז"ש בהג"ה אבל כו':
**ס"כה כשיאמר כו'.**כמ"ש חייב אדם למשמש כו' ופי' בכל שעה שנזכר:
**ס"כו יש כו'.**ממ"ש בפסחים בבשכמל"ו שיאמר בחשאי ושם מפני תרעומת כו' מ' דבשאר אין קפידא: