**ס"א וישן.**כמ"ש בס"ב:

**ומטייל.**גמ' שם:

**ודר כו'.**שם תשבו כעין תדורו וכאן כו'.

**בין כו'.**שם מ"ג א'.

**כדרך כו' וכל כו'.**שם ספ"ב:

**לאחר אכילה כגון כו'.**רש"י:

**ואל יעשה כו'.**נלמד מכלי אכילה וכיוצא:

**שלא יהא כו'.**רפ"ב דשבת:

**ס"ב אוכלים כו'.**שם:

**וכמה כו'.**ע' בה"ג שיעור מלא פיו כביצה כמ"ש בפ' בתרא דיומא וראיה ממש"ש כ"ו א' הא כביצה כו' לימא כו':

**ומותר לשתות מים.**שם מעשה לסתור כו':

**ויין ולאכול כו' ואפי' כו'.**יומא ע"ט ב' משום דה"ל פירי כו' אימא אכלנום כו' אב"א כו'. והטעם משום דלא קבע אינש עלייהו ואין קביעותן קביעות וכמ"ש הרא"ש וז"ש ויין כמ"ש ברפ"ו דברכות לא קבעי אינשי כו' אי קבעי כו'.

**ותבשיל כו'.**ממ"ש בסוכה וביומא שם אם השלים במיני תרגימא יצא ובתוספתא פ' כיצד מברכין הביאו לפניו מיני תרגימא מברך במ"מ:

**ול"נ משום כו'.**כמ"ש בערכין ג' ב' וגמרא לא חייבינהו אלא משום שלא בשעת עבודה אייול מרש"י שם ד"ה ובני עבודה כו' משמע דחייב שכ' דאע"ג כו' ור"ל דמש"ש בגמרא נהי דפטירי כי' הוא ענין בפ"ע ולא משום איש ואשתו ועתוס' ד"ה קמ"ל כו' וכן עיקר:

**ס"ג אפי' אכל כו'.**ירושלמי שם והביאו תוס' והרא"ש אי מה להלן עד שיאכל כזית דגן כו'. ומיבעיא ליה אי יוצא במיני תרגימא וז"ש כזית פת לחומרא:

**רצה כו'.**תוס' שם ובברכות פ"ז דהא להתענות אסור כמ"ש בירושלמי:

**ולא יאכל כו'.**כמ"ש תוס' בר"פ ע"פ מתוספתא וממ"ש שם עד שתחשך: ויאכל כו'. כמ"ש ס"פ ע"פ:

**ולא יאכל כו'.**ירושלמי והביאו תוס' ורא"ש:

**מחצות.**ס"ל כמ"ש הר"ן בפ' ע"פ דבעי' לא איפשיטא ולחומרא דסמוך למ"ג תנן אבל אנן לא קי"ל כן כמ"ש רסי' תע"א ועמ"א:

**ס"ד המתפלל כו'.**משום דבעי עיוני כמ"ש שלשה דברים כו' וכמ"ש תוס':

**ס"ה אפילו כו'.**כמ"ש בפי' המשנה וכתבו זה במקפה של גריסים והוא הפולים הנטחנים לפי שהתבשיל שנעשה מהם הוא נפסד מהר במים:

**ואפי' אין כו'.**ירושלמי שם לא סוף דבר שתסרח אלא אפי' כדי שתסרח כו':

**ומי שאינו כו'.**דטעם דמצטער פטור כמ"ש תוס' שם כ"ו א' ד"ה הולכי וכן מצטער כו':

**וכ"ז דוקא כו'.**ממ"ש אי בעי אכיל והא חובה לאכול בי"ט פת ממ"ש בברכות מ"ט ב' שבתות וי"ט דלא סגי כו' וע"כ פת קאמר דלהתענות אפי' בר"ח אסור ותי' הר"י דנ"מ שאם ירדו גשמים דבלילה הראשונה אף אם ירדו גשמים חובה וע' ברא"ש שם וכ"כ בסמ"ק אבל בתוס' כתוב שם כגון אם ירדו ואכל חוץ לסוכה ופסקו הגשמים שחייב וכמ"ש הרשב"א דכשיורדים גשמים אין שם סוכה עליו וש"ע השמיטו לפי שהרשב"א וסמ"ג וא"ז וש"פ חולקים ע"ז ואמרו משום י"ט סגי כזית ואפי' בכביצה פת דלא בעינן סוכה ודעת התוס' עיקר:

**ויקדש כו'.**ר"ל אע"ג דמשום סוכה די שיאכל כזית באחרונה כמו במצה בפ' ע"פ. מ"מ שלא יצטרך לומר זמן פעם אחרת על הסוכה וכמש"ש מ"ו חזינא ליה לרב כהנא וכמ"ש בפ"ד דיומא שאסור להרבות בברכות:

**ס"ז עד שיעלה כו'.**כגירסת כל הגאונים ור"ח ורי"ף אימא עד שיאור משיעל' ע"ה ר"ל דל"ת עד שיאור שיאיר היום והוא מאוחר אלא משיעלה ע"ה שמתחיל להאיר:

**וינער משנתו.**כתב הרשב"א אף לגי' הגאונים עד שינער לא גרע מסעודה וכ"ש לגירסתינו:

**מי שהוא ישן כו'.**דהכל לפי שמצטער כמ"ש שם ברב יוסף לדידי כו':

**וכל הפטור כו'.**ירושל' בפ"ק דשבת הלכה א':

**וכשיוצא כו'.**פ"ק דע"א:

**קעבד כו'.**סוכה שם:

**ס"ח נהגו.**אע"ג דלפי מסקנא דגמרא שם מ"ו א' מברך אכל פעם שנכנס בה מ"מ עיקר הקבע בסוכה היא האכילה וכולם טפלים והיא פוטרת וע' תוס' דברכות י"א ב'. ודעת הרי"ף והרמב"ם עיקר: