**ס"א ע"ג מטה כו'.**כ"ה גי' הרי"ף וכ"ה בפ"ג דתוספתא:

**ואפי' כו'.**ממ"ש ולא ע"ג מטה כו' ומקום גבוה כיון דאמר במקום גבוה אינך ל"צ אלא דשם דוקא כמ"ש הרמב"ם וכמ"ש בס"ב וכאן אפילו אינו גבוה ג' דהא סתם קאמר מטה כו' מאש"כ מקום גבוה דאין נקרא גבוה בפחות מג' כמ"ש בכמה מקומות דכארעא סמיכתא הוא ומ"ש אא"כ כו' תוספתא שם:

**או שהיה כו'.**א"ח וש"פ:

**ס"ב שיעור כו'.**כנ"ל:

**היה כו'.**שהוא שיעור בית רמב"ם שם וכמ"ש בריש סוכה:

**ס"ג לעליה כו'.**כמ"ש וכוין פתיחין כו':

**והטעם כו'.**כמ"ש בירושלמי וכ"כ תר"י:

**ס"ד כנגד כו'.**דהא יליף לה ממ"ש וכוין פתיחין כנ"ל:

**ס"ה מפני כו'.**רש"י שם:

**ס"ז ואחורי כו'.**הוא פי' התוס':

**וי"מ כו'.**הוא פירש"י ועתוס' שם א' ד"ה אחורי ולפי' תוס' קרי אחורי שפני העם למערב כמ"ש בתוס' והביאו רש"י שם ואחוריהם למזרח ולפירש"י קרי אחורי ר"ל אחור לרוחות שהמערב נקרא אחור כמ"ש בכמה מקומות ודחקו לרש"י משום דלפי' התוס' מאי איריא חוץ לבה"כ אפי' בב"ה עצמו אם מתפלל כן נקרא רשע וז"ש רש"י ד"ה אחורי כל פתחי כו' ור"ל שמרפלל בצד שכנגד הפתח ומביא ראיה מהתוספתא שפתחיהם היו למזרח וקאמר כאן אחורי בה"כ והיינו במערב וקאמר דע"כ צריך לפרש כן והא דר"ה מוקי לה אביי כו' ואם איתא ל"ל אחורי ב"ה כנ"ל:

**וגם כו'.**הג"מ דאחורי מ' מכל הצדדין כמו אחורי הגדר וכיוצא וכאן לכל הפירושים רשע הוא אם אינו מחזיר כו' תר"י:

**ס"ח בצד שהפתח כו.**כתב תר"י דכאן לד"ה בצד שהפתח פתוח וע' תוס' דעירובין י"ח ב' ד"ה ולא כו' ומרש"י דברכות ח' ב' נראה שמפ' ג"כ במערב כשיטתו ובערובין לא פי' כן:

**כיון שאינו כו'.**כמ"ש שם כדו בר כו':

**או שרוכב כו'.**שם ס"א א':

**ס"ט ישתדל כו'.**טור לא יתפלל אלא בבה"כ עם הציבור דא"ר יוחנן אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבה"כ פי' עם הציבור והוא כגי' הרי"ף והרא"ש שם ח' א' דאר"י אין תפלתו כו' שנא' ואני תפלתי כו' אימת עת רצון כו':

**ואם הוא כו'**שם ולימא מר כו':

**וכן אם נאנס כו'.**שם ו' א' תניא אבא בנימין כו':

**סי"ג ודורסו ברגלו כו'.**ירושלמי ר' יונה רקיק ושייף:

**או כו'.**תר"י:

**סט"ו בבה"כ שבשדות.**תוס' שם בשם ר"ח:

**או כו'.**כן פי' הרי"ף וכ"כ תוס' שם:

**ויש כו'**שם בתוס' בשם ר"י:

**סט"ז ההולך כו'.**פ"ג דפסחים ופ"ט דחולין:

**סי"ח והוא כו'.**ורבותיה אף ע"ג דבבה"כ איכא ברב עם הדרת מלך תר"י:

**וי"א כו'.**תר"י בשם תוס' וכ"מ שם ל' ב' מהא דר' אמי ורב אסי שם ועתוס' שם ד"ה אין כו':

**ודוקא כו'.**כ"כ בתשובת הרא"ש ותר"י שאף לדעת הרמב"ם מודה כה"ג וכ' תר"י דהא אפילו תפלה עצמה מבטלין כמ"ש בסוף ר"ה דר"י הוה מצלי מתלתין יומי לתלתין יומי וכן רשב"י מבטל תפלה כמ"ש בפ"ק דשבת אבל לפי' הר"י בשם תוס' אף מי שאין תורתו אומנתו:

**ס"כ י"מ שיעור כו' שלא כו'.**רש"י:

**דהיינו ח' טפחים.**א"ח וכמ"ש בפ"ק דעירובין וש"מ:

**סכ"א ודבר קבוע כו'.**תוס' שם וכמ"ש העובר לפני התיבה ובכמה מקומות:

**ולא חשיב כו'.**עספ"ב דעירובין:

**אדם כו'.**כמ"ש בפ' ואלו נאמרין כו' פשיטא אריכי כו' ובפ"ד דברכות בעובדא דר' ירמיה ושם לא יתפלל אחורי רבו כו' וכ"ה בהדיא בירושלמי בפ"ב דר"ה וס"ל לש"ע דכ"ש בע"ח אבל בהג"ה ס"ל דבע"ח לא:

**סכ"ב ויש מי כו'.**ע' זוהר:

**סכ"ג ולכן כו'.**תוס' ביומא כ"ד א':

**אבל כו'.**שנא' לא תביא תועבה כו' ועט"ז:

**סכ"ד ולא לפניו כו'.**במכ"ש תר"י וטור:

**י"א כו'.**היינו לפירש"י ותוס' שם ד"ה ולא כו' וי"מ כו':

**ואע"פ כו'.**די"מ הטעם שמצער לרבו שאינו יכול לפסוע ג' פסיעות וכ"ה בירושלמי ולפי זה אין חילוק מהרי"א:

**אם הרחיק כו'.**דרשות אחרת היא כמ"ש לענין לעבור נגד המתפללין ב"י וכן ליישב בתוך ד"א:

**וכשם כו'.**כ"ו א' וכן לתפלה ושם רפ"ג מן הק"ש כו' וה"ה בכולם: