Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 133
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**לפיכך ישראל כו'.**שם במתני':
**או שהשכיר כו'.**שם:
**או מרתיפו.**א"ח בשם הר"מ והגמ"ר והביאו מהרמ"פ סי' ע"ו. מהנ"ל:
**שוחק כו'.**עבה"ג וכמ"ש בסי' קמ"ו סי"ד:
**נתן לו פירות כו' או כו'.**גמ' שם ועתוס' שם ד"ה אתי לזבולי וא"ת כו' והר"ן תירץ דע"כ לא שרי ר"י זוז"ג אלא דיעבד כמש"ש מ"ח ב' ואין נוטעין כו' והא דקאמר שוחק כו' משום דקאזיל לאיבוד וספק מזבלי וספק לא מזבלי ואת"ל מזבלי ה"ל זוז"ג ושרי אבל הכא דודאי מזבלי ואסור לכתחלה והוא בגי' תוס' שם אתי לזבולי וע"כ ל"פ רבנן אלא בזורה לרוח אבל במטיל לים ל"פ וז"ש יוליכם כו' ובמעות שוחק כו':
**אפילו לקח כו'.**ירושלמי נתן לו קרקע בשכרו בכל אתר איתמר אין קרקע נאסר וכאן איתמר נאסר נתן לו בהמה בשכרו בכל אתר איתמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר וכאן אתמר דבר שיש בו רוח חיים נאסר הכל אסור אינו אסור אלא כדי שכרו היה עושה בטובת הנאה אתה ממשכנו מנכסיו עד כדי שכרו:
**(ליקוט) שאם היה פחות כו'.**עבה"ג דהתם ג"כ אי לאו מכוש אחרון לא ה"ל אגרא כלל אלא משום דאין משפט השכר בפחות מש"פ. הרשב"א והר"נ (ע"כ):
**ולכתחלה כו'.**דרוצה בקיומו כמש"ש ס"ג ב' ואפילו בחנם כמ"ש בתוספתא השוכר את הפועל ולעתותי ערב א"ל הולך את הלגין במקום פלוני אע"פ שאין הישראל רשאי לעשות כן שכרו מותר ולעתותי ערב טובת הנאה בעלמא הוא וערש"י ס"ה א' ד"ה ולעתותי כו' ובירושלמי הנ"ל היה עושה עמו כו' וז"ש בסדה"ו היה כו' לא כו' אפילו כו':