**חיה ועוף כו'.**עברפ"ב אר"י משום ר"י ב"פ כו' עד שנים בבהמה:

**דגים.**שם וברפ"ה דכריתות.

**וחגבים.**כריתות שם וספ"ב דע"ז ת"ר החגבים כו' שם ל"ה א' עובד כוכבים שהצית כו' וספ"ט דשבת:

**ומותר כו'.**תוספתא פ"ט דתרומות אוכל אדם דגים וחגבים בין חיים בין מתים ואינו חושש:

**אבל אסור כו'.**גמ' ספ"ט דשבת ועתוס' שם ד"ה דלא ותוס' דעבודת כוכבים ל"ח א' ד"ה לעולם:

**(סעיף ב') אבל שאר כו'.**עתוס' שם ד"ה דנפל כו':

**(ליקוט) ויש מגמגמין בדבר.**משום דקי"ל בכ"מ כלישנא בתרא אבל בת"ה כתב דרוב ספרים ל"ג לישנא בתרא כלל ואף לספרים דגרסי הלכה כלישנא קמא דבדרבנן הולכין אחר המיקל ובפרט בזה דאינו אלא משום מראית העין והרז"ה ל"ג איכא דאמרי אלא אמר אביי כו' ומפרש דשני הלשונות לא פליגי דלישנא קמא אמר הכל מודים ר"ל רבנן דר"ש שזורי ולישנא בתרא קאי אבנו של בן פקועה לר' יוחנן דאמר מודה ר"ש שזורי בבנו שהוא אסור אבל אם הבן פקועה הוא קלוט ובנו ג"כ קלוט הבנו ג"כ מותר אבל בבן פקועה עצמו לד"ה מותר בחד שהוא קלוט וכן היה הגירסא בספרים שלפני רש"י שרש"י כתב ה"ג א"ד אמר אביי כו' שלפניו לא היה כתוב א"ד (ע"כ):

**(סעיף ג') ונתנבלה כו'.**כ"ש מטריפה דנתנבלה הוי כמו קרעה כמ"ש בפ"ה (פ"א ב') ובפ"ו (פ"ה א') שם:

**ואם הוא כו'.**כמ"ש שם לדברי המתיר אוסר וכאן ל"ל ד' סימנים כו':

**(סעיף ד') ואם בא כו'.**כמש"ש וכן היה רש"ש כו' וכ"ש לרבנן דאף ר' יוחנן דקאמר ובנו אסור לא קאי אלא אמלתיה דרש"ש וכמש"ש א"ל האמר זעירי כו' ואפי' ר' יוחנן ל"ק כו':

**(סעיף ה') וי"א כו'.**דלהכי נקט דמות יונה דהכל תליא בדמות שבמינו יש לו פרסה ועתוס' שם ד"ה אלמה כו' ובירושלמי פ"ח דתרומות השוחט בהמה ומצא בה חזיר מותר באכילה יונה אסור באכילה שנאמר בהמה בבהמה תאכלו ולא עוף בבהמה:

**דאפילו פרסותיו כו'.**לא דק דזה ליכא מאן דפליג דהוא גמ' ערוכה שם אלא מעתה קלוט כו' הא תנא כו' פרסה כו' וכן שם ס"ח ב' פרסה אכול כו' חד כו' וז"ש הרמב"ם וש"ע מה שיש לו פרסה ולא הוסיף תוס' אלא דאפילו אין לו פרסה כלל ועש"ך:

**(ליקוט) דק כו'.**דאיבעיא להו בנדה כ"ג ב' בנמצא דמות אדם ולא איפשיטא ולחומרא. ת"ה (ע"כ):