Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 141
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**כל הצלמים כו'.**ר"ל אפילו אינן עומדין כו' ממש"ש ודכפרים כו' דכפרים ודאי כו' וערש"י ד"ה מי כו' דבני כו':
**אא"כ עומדין כו'.**נ"ל דגירסת הרמב"ם היתה רבב"ח אר"י בעומדין כו' ופליג אשמואל ופסק כר"י אבל הרי"ף ורא"ש הביאו שניהם דס"ל דל"פ וכגירסא שלנו ושיטה אחרת לרש"י דמפרש דכ"ז אליבא דר"מ דוקא: **(ליקוט) כל כו'.**הר"נ כתב דהרמב"ם מפרש הא דשמואל אליבא דר"מ והא דר"י אליבא דרבנן ג"כ ודבריו דחוקין (ע"כ):
**והיה ביד כו'.**דלא כרשב"ג כמ"ש הרי"ף בפ' בתרא דב"ב (וע"ל סי' ר"כ ס"ק כ"ד):
**צורת כו'.**כמש"ש אי דנעבדין כו':
**אבל כו'.**כמש"ש דכל שאינו אלא לנוי וכיוצא מותר וכנ"ל:
**או אפילו כו'.**כשמואל שם וכפרש"י והרי"ף דשמואל ור' יוחנן ל"פ דהא אמרינן שם מ"ט ב' דכ"ע עובדין לשברים אלמא אף שמואל מודה וערש"י שם בד"ה לא דכ"ע כו' ועבה"ג אבל הרמב"ם מפרש דשמואל כרשב"ל וכדעת תוס' מ"א א' ד"ה אמר שמואל כו' ופסק דלא בשמואל וכ"כ בש"ע סי' קמ"ו סי"א לפיכך כו' והוא לשון הרמב"ם:
**דהיינו כו'.**רמב"ם כפירושו ובחיבורו. ולמד ממה דכיילינהו במתני' בהדי דרקון ומפרש דהוא נגד התלי במזלות וכ"כ כל המפרשים וכמ"ש ישעיה כ"ז) נחש בריח וע"כ אינו נראה בצורת דרקון מדפריך בגמ' ואי בעושה צורת דרקון כו' אלא שמייחסין לו כך. אבל צ"ע דא"כ מאי פריך בגמ' על ר"ג והאי ר"ג דיחיד כו' הא חשדא לא שייך אלא בדרקון וכיוצא שמיוחדין לעבוד כמ"ש תוס' בד"ה שאני ובלא"ה קשה דבריו שכתב דחשדא לא שייך אלא בצורת אדם לבד (וע"ל בס"ק כ' ודית הרמב"ם כו' וצ"ל כו'):
**והוא דומה לנחש.**רש"י בגמ' שם ד"ה דרקון כו':
**סנפירין.**כפי' ראשון שברש"י:
**אם הכלים כו'.**כרשב"ג דסוגיא דגמ' אליביה:
**השיראים.**רמב"ם אבל הרמב"ן כתב דשיראים הן מבוזין כיון שעשויין לבלות וכ"ה בירושלמי וגרסינן שירין וכ"ה ברי"ף ורא"ש וש"פ וכפירש"י וז"ל הירושלמי א"ר כרוספדאי הדא כסות של בזיון הוא:
**מטבעות.**עתוס' שם ד"ה שעל כו' וכ"ה בתוספתא רפ"ז:
**וכ"ז בסתם כו'.**ירושלמי שם מה אנן קיימין אם דבר ברי שנעבדין אפילו מבוזין אסורין ואם דבר ברי שאינן נעבדין אפילו מכובדין מותרין אלא כינן קיימין בסתם:
**כלים הללו.**כן פי' הר"ן:
**ויש מי כו'.**כן פי' הרשב"א וכ' ב"י ומדברי כל המפרשים נראה כדברי הר"ן וז"ש בהג"ה והמנהג כו': **(ליקוט) והמנהג כו'.**וכ"פ בס"א בהג"ה ועש"ך ס"ק ו' (ע"כ):
**ובזה"ז כו'.**כנ"ל דבידוע מותרין:
**אבל אין להשהותן.**נראה דוקא בחמה ולבנה וכמש"ש והא ר"ג דיחיד כו' אבל בדרקון בזה"ז ליכא חשדא כלל:
**ויש מחמירים כו'.**כ"מ מתוס' וטור. ב"י ודבריו תמוהין וכבר תמה עליהם ש"ך: **(ליקוט) ויש מחמירים כו'.**כ"כ ב"י שכ"מ בתוס' וטור אבל הוא תמוה דהא אפי' לסברא אחרונה כל שידוע שאין הצורה נעבדת מותר וכ"ש שהוא פסק כסברא ראשונה וכן בהג"ה בס"א ועש"ך (ע"כ):
**וצורת דרקון כו'.**גמ' שם ואלא בעושה כו' ומ"ש אלא שאסור כו' היינו לסברא האחרונה וכנ"ל דלא כש"ך: **(ליקוט) וצורת דרקון כו' אלא כו'.**הרא"ש שם והטור ומ"ש מותר לעשותה גמ' שם ומ"ש אלא כו' שם שננא סמי כו' ופי' בתוס' שם ד"ה שאני בשם בה"ג בצורת דרקון ור"ל משום חשד שנעבדה דעשיה מותר בה וחשדא דס"ד צורות שבמדור כו' דאסור להשהותם הוא משום חשד עשיה ועתוס' שם ד"ה והא כו' ולא הוה כו' ור"ל דהמקשן היה סבור דלאו דרקון הוה ומשני משום חשדא דע"ז ובדרקון ועמ"ש בס"ד (ע"כ):
**אסור כו' וכן כו'.**עתוס' שם ד"ה לא אסרה כו':
**ואם עובד כוכבים כו' בר"א כו' וצורת חמה כו'.**ר"ל אף להשהותן והן דברי הטור וכדברי הרא"ש שם דמ"ש משום חשדא היינו באותן שאסור לעשותן דחשיב שם אדם וד' פרצופים ושבמדור העליון ותחתון וכן אותו שאסור במוצא והוא דרקון וכ"ה בתוס' שם בד"ה שאני אבל שאר צורות מותר בין לעשותן בין להשהותן. אבל דעת הרמב"ן והר"מ מרוטנבורג דמש"ש משום חשדא היינו בשאר צורות בהמה חיה ועוף ובאותן חילוק בין בולטת לשוקעת דבשוקעת מותר לעשותן ולהשהותן אבל באותן הנ"ל אסור לעשותן אף בשוקעת ואף באחרים עשו ושוקעת להשהותן והא דטבעת בשאר צורות חוץ מאותן שבמדור התחתון אף שאסור לעשותן בכ"ע מן התורה מ"מ באחרים עשו מותר להשהותן בשוקעת וז"ש שם לא אסרה תורה אלא שבמדור עליון ופריך ושבמדור כו' ומשני שאני ר"ג דאחרים כו' וקיימא מימרא דאביי שדוקא במדור עליון והיינו להשהותן וכן הכריע הר"ן ע"ש ודעת הרמב"ם דחשדא אינו אלא בצורת אדם לבד וצ"ל שלא היה גורס בגמ' מן ומי חיישינן לחשדא עד ואב"א להתלמד (וע"ל ס"ק כ"ז) וכן צ"ל בדעת הרי"ף שהשמיט כ"ז ולא כתב אלא להתלמד וה"פ שאני ר"ג כו' התם כו' משום חשדא ור"ל בצורת אדם לבד משא"כ בשל ר"ג ואב"א לעולם שעשה בעצמו ולהתלמד דלגי' שלנו ע"כ תי' דרבים שאני קיימא מההוא בי כנישתא כו' [ודעת הרמב"ם צ"ע שהשמיט גם הא דלהתלמד ואפשר שפסק כתי' דאשון לכן כ' אסור לצור דוקא לצור משא"כ בצורת אדם אפילו בטבעת אסור להשהותה] ומדברי הראב"ד והר"ן נראה שהרמב"ם מחמיר באותן צורות שבמרום שאפילו שוקעת אסור להשהותן והקשו מנין לו ובדברי הרמב"ם ליתא אלא שאסור לעשותן אף בשוקעת חוץ מצורת אדם שמותר בשוקעת מהא דטבעת: **(ליקוט) עמש"ש שדעת הרמ"מ דשמשין שאפשר לעשות כמותן בית תבנית היכל כו'.**ופדצוף אדם. וד' פנים. ושבמדור העליון. כולן אסור מן התורה בין לעשותן בין להשהותן דכתיב לא תעשון לכם לא אתם לאחרים ולא אחרים לכם אבל שבמדור תחתון אין אסור מן התורה רק לעשותן אבל להשהותן מותר וז"ש אביי לא אסרה תורה כו' לאפוקי שבמדור תחתון והמקשה סבור אף לעשותן ומשני שאני ר"ג כו' וע"ז אמר אביי לא אסרה כו' ושאר צורות מותר בין לעשותן בין להשהותן מן התורה וכל שאסור מן התורה אסור בין בולטת בין שוקעת וכן כל שמותר מן התורה מותר בשניהן דמן התורה אין חילוק כלל בין בולטת לשוקעת אבל מדרבנן אסור בכל שאר צורות בבולטת בין לעשותן בין להשהותן משום חשדא והאי חשדא משום חשד ע"ז וה"ה שבמדור תחתון דמותר להשהותן מן התורה אסור מדרבנן בבולטת להשהותן וז"ש התם בחותמו כו' דתניא טבעת ובשאר צורות ומיהו כ' הרמב"ן שאין איסור השדא אלא על המכובדין והר"ן כ' שאין חשדא אלא באותן שרגילין העובדי כוכבים לעבדן בזמן ההוא ולכן בזה"ז מותר כל הצורות שלא אסרה תורה אף בבולטות. ודעת תוס' [ורא"ש ע"ש] דמן התורה אין אסור אלא לעשותן כל הצורות האסורות בית תבנית כו' ואדם וד"פ ומדור העליון ותחתון ודוקא בולטות ובמדור תחתון אף שוקעות ומדרבנן אסור אף להשהותן אותן שאסור לעשותן משום חשדא דעשייתן ועוד אסור מדרבנן צורת דרקון משום חשדא דעבודת כוכבים בבולטת בין לעשותן בין להשהותן ושאר צורות מותר בכ"ע (ע"כ):
And if a non-Jew [made it, etc.], and Rabbi Eliezer said, etc., and the form of the sun, etc. This means even to allow them to remain. These are the words of the Tur, in line with the Rosh there, who writes that the concern about "suspicion" (of idol worship) applies only to those forms that are forbidden to create. These include the form of a human, four faces, and those representing the celestial and earthly realms, as well as those forbidden even if found by chance, like the form of a dragon. This is also stated in Tosafot in the passage beginning with "That is different." However, other forms are permitted both to create and to retain. The Ramban and Rabbi Meir of Rothenburg disagree, explaining that the concern about "suspicion" also extends to other forms of animals, beasts, and birds. In those cases, there is a distinction between raised (protruding) and engraved (sunk) forms: engraved forms are permitted to create and retain, but the forbidden forms mentioned above are prohibited even if engraved, whether made by Jews or non-Jews. As for rings with images, for forms other than those of the lower realm, although it is forbidden by the Torah to create them, it is permitted to retain them if made by others, provided they are engraved. This is what is meant in the text, "The Torah only forbids [images] in the higher realm." Then, it challenges this by asking, “And those of the lower realm?” and answers that the case of Rabbi Gamliel is different because others made them, affirming Abaye's statement that only images of the higher realm are forbidden to retain. The Ran also rules accordingly. The Rambam's view is that "suspicion" applies only to human images, suggesting he did not include in the Gemara the text "And are we concerned about suspicion up to ‘and if you say to study’” (see further, note 27). This is also the position of the Rif, who omitted this and only mentioned cases for educational purposes. The Raavad and Ran appear to interpret Rambam as being stringent with images of the heavens, prohibiting even engraved forms from being retained. They questioned where Rambam derived this ruling, as his words only prohibit creating these forms, even if engraved, but do permit engraved images of humans based on the rule for rings. (Collected) Note on what was mentioned previously, that Rambams’ opinion is that objects that resemble sacred elements such as a house modeled after the Temple, or human images, or the four faces, or those representing the higher realm—all are prohibited by Torah law both to create and to retain, as it is written, "Do not make for yourselves," which applies both to Jews making them for others and to others making them for Jews. However, objects representing the lower realm are not prohibited by Torah law except for their creation, but their retention is permitted. This is what Abaye meant when he said, "The Torah did not forbid [such images]," thereby excluding the lower realm from the prohibition. The one who questioned this was of the opinion that even making them was forbidden, to which the answer was that the case of Rabbi Gamliel is different.Abaye then stated that the Torah only forbade the higher realm. Other forms are permitted both to create and to retain according to Torah law. Any prohibition from the Torah applies to both raised (protruding) and engraved (sunk) forms, while anything permitted by the Torah is permitted in both types since, according to Torah law, there is no distinction between raised and engraved forms. However, rabbinic law prohibits any other forms that are raised, both to create and to retain, due to suspicion of idol worship. This same suspicion applies to objects of the lower realm, which are permitted by Torah law to retain, but rabbinically are prohibited if they are raised, due to suspicion. As it is said in the case of a ring, any ring with engraved images and other forms. Yet Ramban wrote that suspicion only applies to honored forms, while the Ran wrote that suspicion applies only to those that non-Jews customarily worshiped in that period. Therefore, in our time, all forms not forbidden by the Torah are permitted, even if they are raised. The opinion of Tosafot and the Rosh [see there] is that Torah law prohibits only creating the forbidden images, such as a house modeled after the Temple, human images, the four faces, and those representing the higher and lower realms, and specifically raised forms; and in the lower realm, even engraved forms.According to rabbinic law, it is prohibited even to retain those images that are forbidden to create, due to suspicion stemming from the act of creating them. Rabbinic law further prohibits the image of a dragon, due to suspicion of idol worship, if it is raised, both to create and to retain. All other forms are permitted by all authorities. (End quote)
**ומיהו כו'.**גמ' שם אמר מר כו':
**או שיש כו'.**כמ"ש בס"א:
**מותר לעשותם.**ר"ל אף לעשותן מהא דטבעת שחותמה בולט מותר לחתום בה וכשיטתו כנ"ל אבל להרמב"ם אסור לעשותן וכ"ש להרמב"ן והרמ"מ שאף להשהותן אסור בכ"ע:
**וצורת חמה ולבנה כו'.**תוס' שם ד"ה והא ר"ג כו' וצ"ל לדבריהם דמה שמשני התם בחותמו בולט כו' דלא אסקיה לתי' דרבים הוי והמקשן נכנס בתוך דבריו עד דאסקיה דר"ג הוי דרבים:
**ואם הם כו' אפי' בולטות.**כנ"ל דבחמה ולבנה אין חילוק ואפ"ה משני ואב"א כו':
**ויש מתירין כו'.**גמ' שם וכ"כ הרא"ש והטור אבל הרי"ף השמיטו וכמש"ל דל"ג לה וכן נראה דמאי משני להתלמד מ"מ חיישינן לחשדא אבל לפי גי' הנ"ל לחשדא ליכא כלל ולא משני אלא דאפילו הוא עצמו עשה מותר וכנ"ל:
**טבעת כו'.**לשון הרמב"ם וכנ"ל דדוקא בצורת אדם: **(ליקוט) טבעת כו' שהיא צורת אדם.**כן מפרש הרמב"ם וכ"ה בירושלמי וכתב בזה ג' חילוקים דצורת אדם דוקא בולטת אסור וצורת המשמשים במרום אסור אפי' שוקעת שאר צורות מותר אפי' בולטות וכ"ז כ' לעשות הוא עצמו (ע"כ):
**ואפילו התם כו'.**כנ"ל ס"ד ואם עובד כוכבים כו':
**וה"ה כו'.**הוא שיטת הרא"ש ותוס' והטור וכמש"ל:
**צורות כו'.**לשון הרמב"ם וכ"ה שיטת הרא"ש וכנ"ל והרמב"ן והרמ"מ אוסרין בבולטת כנ"ל ומביאין ראיה ממכילתא פ' יתרו והביאו בילקוט ס"ס רפ"ו לא תעשה לך פסל וכל תמונה יכול לא יעשה כו' אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף כו' דמות דגים וחגבים שקצים ורמשים ת"ל תבנית כו' והא דאמרינן בב"ב נ"ד דרב לא קני כו' ופי' רשב"ם שם בצורת חיה או עוף פי' דציור בכותל הוא כמו שוקעת וכנ"ל ס"ד ושמציירין בכותל כו'. ול"נ דממכילתא אין ראיה דשם הוא לעובדם וכמש"ש בגמ' אי לעובדם כו' אין ה"נ כו' ולכן אסר במכילתא אפילו בשוקעת ועתוס' דיומא נ"ד ד"ה כרובים כו' ואמר שם במכילתא כ"כ רדף הכתוב אהחר יצ"ה שלא ליתן מקום כו' משמע לעובדם דבההוא רודף היצ"ה: **(ליקוט) צורות כו'.**עמש"ש ובתוספתא (פ"ו) טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום ר' חנינא בן גמליאל אומר של בית אבא היו חותמין בחותמין של פרצופות ר"א בן צדוק אומר כל הפרצופות היו בירושלים חוץ מפרצוף אדם בלבד. רשב"א סי' קס"ז (ע"כ):
**יש מי כו'.**הרא"ש שם ותוס' שם סד"ה שאני:
**כשיעור כו'.**רש"י שם ותוס' דיומא בד"ה הנ"ל:
**ואפילו ללא כו'.**כמ"ש במנחות כ"ה א' באה זהב באה גביעים כו' אלמא דבלא כך היתה מנורה וכמו דאסור בכל מתכות לפי שאינן לעיכובא:
**ואפילו אינה כו'.**דג"כ אינה מעכב וכמ"ש בזבחים ס"ב א' דגובהה של מזבח אינה מעכב ואע"ג דגובהה כתיב בקרא כ"ש במנורה דלא כתיבא ול"ד לבית תבנית כו' דוקא כשיעור ארכו כו' כנ"ל דשם אינו ניכר אא"כ בשיעורא וכ"מ מדקמפליג בין ז' קנים לח' משמע דז' בכ"ע אסור וע"ש במהרי"ק שהאריך: