**אם יש לו חטים.**דוקא חטים רמב"ם וש"פ אבל הגמ"ר והג"א שם כתבו דה"ה מעות וש"ד וכמש"ש מה לי הן מ"ל דמיהן וכמ"ש תוס' בסאה בסאה שם ע"ב ד"ה אין כו' עכ"ל אבל הרא"ש כתב שם בשם הראב"ד דדוקא בסאה בסאה ולא בהלואה אחריתי ואף שכתב שם בס"ז אין לו אסור פי' אין לו לא מעות כו' כתב ב"י דט"ס והגהה הוא ומע"מ כ' תלמיד טועה כ' ונעלם ממנו דברי המרדכי והג"א ומ"מ דברי הרמב"ם נראין מדקאמר ויין אין לו משמע דוקא יין:

**כשיעור מעותיו.**רמב"ם וברי"ו כ' פלוגתא בזה וכתב שעיקר כהחולקין וכ' שכ"כ הרא"ש:

**אפילו לא כו'.**נ"י בשם הרמב"ן ומש"ש כשער של עכשיו לרבותא נקט דאפ"ה אסור באין לו דבדבר זה חלוק נושה מלקח ומ"ש במתני' וכן השער לפירש"י ניחא דמשום חטין דמותר אבל לפי' תוס' ד"ה לקח כו' צ"ל ג"כ לרבותא ודוחק וברש"י ס"ג ד"ה ע"ג פירות כו' כ' דוקא שיצא השער וענ"י (שזהו כוונתו וכמ"ש בביאור על המהר"ם שיף):

**אפילו יצא השער.**גמ' שם כשער של עכשיו כו' וכן שם ס"ב ב' וכי אין לו כו' בבא כו' וכ"ש לפי' תוס' דקושיא קאי גם על חטין דמתני' ובירושלמי משמע כפי' תוס' דאמרינן שם א"ל תן לי חטי שאני רוצה למכרן במה קנה ר"ל הואיל ואין לו רב נחמן בר יעקב סבר מימר חייב להעמיד לחבירו ועח"מ סי' ר"ט ס"ו:

**ונאמן כו'.**עמ"ש בליקוטים בסי' קס"ב ס"ב (בס"ק י"א) אבל לפי מ"ש כאן בש"ע דוקא מאותו המין כשיעור מעותיו ליתא. ונראה דר"ח (שבהגהות מרדכי שם) לא ס"ל דברי הרמב"ם וש"ע דכאן:

**כשער כו'.**ל"ד כמ"ש בס"א:

**אם יש לו יין.**דוקא יין כנ"ל:

**כמו שהוא השער.**כמש"ש והא בדינר כו'. וערש"י שם ד"ה הא בדינר כו':

**ועדיין כו'.**דאל"כ היתר גמור הוא וראיה מדפריך והא בדינר כו' ואם איתא דלמא וכן השער עתה:

**אם פרע כו'.**גמ' שם ועבה"ג:

**מאחר שא"ל כו'.**לאפוקי אם א"ל הלויני חטים דמותר. הרא"ש וטור. וראיה ממש"ש ה"ג כגון דאמר הלויני כו' ול"ק בקיצור הלויני חטים בל' דינרים כו' בשלמא הברייתא י"ל דרבותא קמ"ל דאפ"ה מותר כו':

**ואם עבר כו'.**כמש"ש שהן מותרין רק משום הערמה. הרא"ש:

**וי"א כו'.**דהא אביי מוקי למתני' בכה"ג ואמרינן שם ס"א (ב') עד כאן כו':

**וכ"ז כו'.**כמש"ש ס"ה ב' משכן לו כו' בדמים הללו אסור וז"ש אפילו פרע כו' כמו השדה שם: