**והאידנא כו'.**כ"כ הרא"ש שם:

**וי"א כו'.**כן פי' מש"ש והא כיון כו' כה"ג וכן משמע הלשון בתר ערבא אזיל אחריו לבד:

**ואם עבר כו'.**משום שערב גם בעד הרבית לא הפסיד הקרן כמש"ש שטר שיש כו' וקי"ל כחכמים דגובה את הקרן:

**אבל א"צ כו'.**טור דלא כר"י קרקוזא שאמר דאינו אסור אלא לכתחלה ותמה הטור עליו דהיאך נאמר לו ליתן רבית:

**ואי כבר כו'.**כ"כ בסה"ת דף ס"ו ע"ג וערב אפילו היה חשש בדבר אינו אלא אבק רבית שהוא אינו בא מלוה למלוה אבל צ"ע דא"כ מאי פריך והא כיון כו' ונראה שזהו טעמו של הרשב"א שכתב דוקא בערב שלוף דוץ דאל"כ לא היתה רבית קצוצה כיון שאינו בא מלוה למלוה וערב שלוף דוץ הוא לוה באמת ונראה שט"ס שם בסה"ת ותיבת וערב מיותר:

**וכן עובד כוכבים כו'.**כ"ש הוא מישראל מעובד כוכבים וגי' הגאונים בגמ' אלא ערב דעובד כוכבים ור"ל כה"ג ודעת בע"ה דבס"א בכל ענין מותר ודעת תוס' שם סד"ה כגון דכאן מותר אבל הראב"ד וש"פ חולקים עליהם וכתבו מדכללינהו בתוספתא וירושלמי יחד ש"מ דחד דינא להו וערא"ש:

**אלא אם כו'.**בתוספתא וירושלמי ישראל הלוה מן העובד כוכבים ועובד כוכבים מישראל ישראל אחר נעשה לו ערב ואינו חושש:

**ואם הישראל כו'.**כיון דאינו נותן רבית אע"ג דהוא הלוה מ"מ אינו נותן העובד כוכבים בשבילו וע"ל סי' ק"ס סי"ג:

**או להיפך כו'.**כמש"ש שמותר לומר הילך כו':

**ודוקא כו' אבל כו'.**כנ"ל סי' קס"ט ס"א ואפילו העמידו כו' וא"ל העובד כוכבים כו' וכמ"ש תוס' שם:

**ודוקא בלא כו'.**כנ"ל סי' קס"ט סי"ג עובד כוכבים כו' מותר כו':

**ואם היה כו'.**עה"מ סי' קכ"ט ס"ג:

**צריך כו'.**דכל מה שעלה ע"ג הוא קרן עתה וז"ש אבל לא כו':

**ואם זקף כו'.**ממש"ש ע"ב א' אם עד שלא כו' ופי' מהר"מ והרא"ש שם דכל הרבית קאמר אפילו מה שעלה אחר שנתגייר דמשעת זקיפה חשיב כקרן אבל הרמב"ם ורמ"ה ורשב"א חולקים ע"ז וכמ"ש בסי' קע"א כל מעות הרבית כו':