Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 172
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**המלוה כו'.**הנה כאן ששה שיטות דעת הרי"ף לפי' הראב"ד וש"פ דמשכנתא בלא נכייתא הוא רבית קצוצה כמש"ש ס"ז א' עבד רבינא כו' וכ"ש במשכנתא כמש"ש ובנכייתא ג"כ אסור כרב כהנא ור"פ ור"א שם ב' דרבים נינהו ולא משום חומרא עשו כן ממש"ש ומאן דאסר כו' אבל אינו רק אבק רבית כמש"ש א' אמר מר בדר"י כו' אכל טפי כו' וכל הסוגיא שם ב' ואמר מ"ז משמיה דר"פ האי כו' פשיטא כו' בנכייתא הוא ובדיעבד אי אכיל. ואין מותר אלא משכנתא דסורא כמש"ש ב' והקשו הרא"ש וש"פ על הרי"ף ממש"ש ס"ב והרי משכנתא כו' אלמא אינו אלא אבק רבית וכן הוא דוחק לומר דכולא סוגיא הנ"ל באיסור מיירי בדיעבד אלא כ' הראב"ד דבאתרא דמסלקי בלא נכייתא הוא ר"ק כמש"ש עבד רבינא כו' ובנכייתא הוא אבק רבית כנ"ל אכל טפי כו' ובאתרא דלא מסלקי בלא נכייתא הוא א"ר כי הא דשם ס"ב א' ובנכייתא מותר לכתחלה כי האי סוגיא הנ"ל דלכתחלה הוא ורב כהנא כו' מחמרי על עצמייהו היו כמש"ש וצורבא מרבנן כו' ורבינא ס"ל דמותר לגמרי ועתוס' שם ד"ה רבינא כו' ואור"ת כו' וקי"ל כרבינא וכן פי' הראב"ד דברי רי"ף כנ"ל ולפ"ז אין ביניהם אלא בפסק כרב אשי או כרבינא וליתא דא"כ ל"ל (להרי"ף) למימר דמש"ש אכל טפי כו' בנכייתא הל"ל בלא נכייתא ובדלא מסלקי וכן מבואר בדבריו שסתם ונ"ל דל"ג שם ס"ב א' א"ל רבינא ואותו אמורא סבר כרבה בר"ה וכרבה שם ס"ז א' דאבק רבית הוא. ודעת הרמב"ם בשם רבותיו ג"כ דבאתרא דמסלקי ולא מסלקי הן שוין אלא שמחלק בענין אחר בבית בלא נכייתא ר"ק ובנכייתא א"ר ובשדה בלא נכייתא א"ר ובנכייתא מותר לכתחלה ובזה מיושב ג"כ כל הסוגיות וכדברי רש"י ס"ד ב' ד"ה קמ"ל כו' [ובשם מקצת גאונים כתב כדברי הרי"ף אלא שכתב דכל בלא נכייתא הוא ר"ק והוא כמו שפירשתי דברי הרי"ף שאין חילוק כלל בין מסלקי או לא והוא שיטה ז'] אבל תוס' שם ד"ה ולא כו' חלקו על רש"י ע"ש ושיטתם ושיטת רש"י דבאתרא דלא מסלקי אפילו בלא נכייתא מותר לכתחלה וערש"י שם ס"ז ב' ד"ה באתרא כו' ותוס' שם ד"ה במישלם כו' ובאתרא דמסלקי בלא נכייתא א"ר הוא ומש"ש עבד רבינא עובדא כו' מטעם מחילה בטעות הוא כמש"ש ד"ה פירי מאי כו' ובנכייתא פליגי רבינא ורב אשי ופ' כרבינא ג"כ עתוס' שם ד"ה רבינא. ושיטת רש"י דכ"ז בשדה אבל בבית באתרא דמסלקי אסור אף בנכייתא כנ"ל אבל באתרא דלא מסלקי כיון דמותר אף בלא נכייתא אין חילוק בין שדה לבית. ושיטת רשב"א דבנכייתא אפי' באתרא דמסלקי מותר ובלא נכייתא באתרא דמסלקי הוי ר"ק ובאתרא דלא מסלקי הוי א"ר וס"ל ג"כ בתוס' דאין חילוק בין שדה לבית וענ"י ומש"ש האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול כו' לרבותא קאמר וי"ג באתרא דלא מסלקי לא ניכול כו' ופי' ג"כ דה"ה באתרא דמסלקי והביא הרשב"א ראיה דמותר בנכייתא אפילו באתרא דמסלקי ממש"ש ע"ט א' א"נ דמטו ליה כו' ובמשכנתא דסורא א"א לסלוקי ליה אבל הרמב"ם מפרש במשכנתא דסורא ובאתרא דמסלקי וכדברי תוס' שם ס"ז ב' ד"ה במישלם כו' וז"ש כאן המלוה כו' והוא דעת הרי"ף ראינו מותר אלא משכנתא דסורא לבד וכ"ה דעת ר"ח כמ"ש בתוס' שם סד"ה רבינא ואמר בית או שדה כו' כדעת הרי"ף דאין חילוק בין בית לשדה וכל סעיף זה הוא לשון הרמב"ם בשם מקצת הגאונים והוא ר"ח והרי"ף:
**אפילו מרחיב כו'.**כמו בנכייתא למאן דשרי וכמש"ש דיליף משדה אחוזה אע"ג דקאכל פירי טובא כו':
**וכן אם כו'.**ר"ל אפילו מסלקי ליה מותר מהא דפ' האומנין כנ"ל וכדברי תוס' שם ד"ה במשלם כו':
**שמאחר כו'.**מ"מ ליישב השגת הראב"ד שהקשה על הרמב"ם דמתיר במסלקי מ"ש מנכייתא וכקושית תוס' הנ"ל ותי' נהי דהלוה יכול לסלקו מ"מ אין המלוה יכול לסלקו ועוד כ' בשם הרמב"ן משום שאינו לשון מלוה אלא לשון מקח וכדברי תוס' הנ"ל ועוד כ' משום דכאן אין אחריות על הלוה ואם שטפה נהר אין לו עליו כלום ועס"ג:
**וי"א כו'.**הוא שיטת התוס':
**וי"א כו'.**הוא שיטת הרשב"א:
**ואין חילוק כו'.**כדברי תוס' ורשב"א:
**או שאר כו'.**מרדכי דלא כנ"י דכ' בשם ר"ת דדוקא קרקע כמו שדה אחוזה:
**ויש מתירין כו'.**כנ"ל סי' ק"ס סי"ח ועש"ך:
**וכ"ז כו'.**ר"ל בבית וכמ"ש תוס' ס"ד ב' ד"ה ולא כו' ור"ת כו' משא"כ כה"ג ואף שכ' או שלא יצטרך לו אין זה עיקר הטעם אלא סניף ועיקר הוא הטעם הראשון. ד"מ דלא כב"י:
**ובכ"מ כו'.**גמ' שם ס"ז א':
**דהואיל כו'.**ר"ל דוקא כה"ג וכנ"ל סי' קס"ו ס"ג וכמש"ש בהג"ה והסברא כו':
**מיהו כו'.**כמש"ל סי' קס"א ס"ד והשמיט המחבר כל הסוגיא שם ס"ז א"ב משום דלשיטת הרי"ף דלא כהלכתא דאין מותר אלא במשכנתא דסורא וגם הרב השמיטן ועבנ"י שם בפירוש הסוגיא ולפירושו ג"כ קצתן דלא כהלכתא אבל הטור כתב כל הסוגיא וכפירש"י:
**ואם כו'.**לתירוץ אחד של הרמב"ן כנ"ל בס"א:
**כל משכנתא נפדית לחצאין.**כ"כ הרשב"א וסה"ת שס"ט בשם הרמב"ן מדאבעיא להו בפ"ק דקדושין (כ' ב') בבתי ערי חומה אם נפדית לחצאין אי גמרינן גאולתו כו' הלא"ה נגאל לחצאין וגירסת הספרים אינה נפדות כו' ור"ל לענין זה שמפרש ואילך ואם הביא כו' ודלא כש"ך דא"כ הל"ל ומ"מ אם הביא כו' בשם הרשב"א וראייתו אינה מובנת לי דא"כ גם את"ל דנגאל לחצאין ג"כ יהא פקדון ועמ"ש בח"מ סי' ע"ד ס"ד:
**הא דמשכנתא כו'.**כמ"ש בפ"ק דקדושין (ח' ב') פריטי אין כאן כו':
**ואם עשו כו'.**כמש"ש באתרא דמסלקי כו' באתרא כו' וע"ל ר"ס קע"ד:
**לוה כו'.**שם ק"י א' חתם כו':
**אבל אם כו'.**עבה"ג וכמ"ש בספ"ב דפאה קצר חציה ומכר חציה כו' ועבפי' הר"מ שם:
**מי שהשכין כו'.**ר"ל בנכייתא דהוי כמכירה לדעת המתירין הנ"ל:
**הלוה כו'.**כמ"ש בפ"ק (י"ד ב' ט"ו ב') יש לו מעות ויש לו שבח ואע"ג דאמרינן שם (ט"ו א') וכי מותר ללות כו' התם הלואה כו' וה"ה לרב מ"מ אפשר לומר דכאן נמי כמכירה. רשב"א: