**אלא בעוף.**מתני' ר"פ שם:

**טהור.**שם:

**אבל יוני כו'.**ברייתא קל"ט ב':

**ובבירות.**כצ"ל:

**ואווזים.**שם ומתני' שם:

**והוא שלא כו'.**קמ"א ב' וב"מ ק"ב א':

**או בראש כו'.**צ"ע מנ"ל:

**ואח"כ כו'.**רש"י שם:

**אלא ישלחנה כו' ולאחר כו'.**כפי' השני שברש"י. ורי"ף ורמב"ם פי' כפי' ראשון ומ"מ דין זה הוא לכ"ע וערמב"ם:

**ואם חתכן כו'.**שם וכרבנן וכמ"ש בס"ו:

**אם נטל כו'.**ואינו חייב אלא אם מתה או ברחה וכיוצא. רמב"ם וכגירסת הרי"ף במכות (ט"ו ב') תני קיימו ולא קיימו והיינו כה"ג אבל לרש"י והרא"ש אע"פ שפירש"י לא קיימו לאחר כדי דיבור מ"מ קי"ל לפי גי' בטלו ולא בטלו דוקא ששחטה וע"ש ט"ז א' ד"ה הניחא כו' ועמ"ש בליקוטים (כמ"ש בח"מ סי' ע"ב ס"ק י"א וסי' צ"ז ס"ק ל"ו):

**או שזכר כו'.**גמ' שם ק"מ ב' לד"ה ומיהו אף בקורא זכר פטור כחכמים:

**היתח רובצת כו'.**בעיא שם ולא נפשטה. וע"ש בגמ' אר"א מחלוקת כו' והרי"ף השמיט והרא"ש תמה עליו עמ"ש ודבריו דחוקים בפי' דברי הרי"ף גם יש"ש דחק עצמו ול"ג דודאי פליגי הני תרי לישני דר"א דבלישנא קמא דאמר אבל בקורא נקיבה ד"ה חייב מכלל דבנקיבה דעלמא ד"ה פטור דהא לא פליגי בעופות אחרים. וללישנא בתרא דקאמר אבל בזכר דעלמא ד"ה פטור מכלל דבנקבה דעלמא ד"ה חייב ות"כ דלישנא בתרא וכן פשטא דמתני' עוף טמא כו' משמע כן דשינוייא דגמ' דלמא בקורא דיחוייא הוא דקורא טהור הוא ובטמא אינו יודעין כיוצא בו וזה שהשמיט הרי"ף לישנא קמא וגם הבעיא הנ"ל דמדקאמר אבל כו' ש"מ דנקבה דעלמא ד"ה חייב וכ"ש קורא נקבה וזה שהביא הלישנא בתרא אע"ג דלכאורה אין נ"מ שהוא אליבא דר"א אבל הרמב"ם שהשמיט קורא נקבה דחייב תמוה דודאי אין חולק בדבר כמש"ש ת"ש עוף טמא כו' [ודלא כהרא"ש] וצ"ל לפי שאין מצוי כלל ולכן השמיט גם בס"ז לומר אפי' קורא זכר ובב"י דחק בזה וכל דבריו דחוקים ומסותרים מאליו: **(ליקוט) היתה כו'.**רמב"ם וס"ל דהנך תרי לישני דר"א ל"פ ומספקא לר"א ג"כ בנקבה דעלמא (וגם הברייתא דלא קתני רק קורא נקבה י"ל משום דבנקבה דעלמא מספקא לה וכה"ג מצינו בש"ס בכ"מ) וצ"ע על הרא"ש למה השמיט הוא הבעיא (ע"כ):

**מעוף אחר.**רמב"ם אבל לפירש"י א"צ לזה שפי' כנפים נוצה תלושה:

**או שהיתה אם ע"ג אם.**עבה"ג וכ"כ הר"נ ול"נ שגירסתו בגמ' היתה כן:

**אע"פ כו'.**גמ' שם א"ר ירמיה כו':

**אפי' נוגעת כו'.**ערש"י שם ד"ה מה ביניהן דלא כו' וד"ה מה ביניהן דנגעה כו' וער"נ: