**ובכל זמן.**בכורות י"א א' ר"י נשיאה כו' ר"נ בריה דר"י כו':

**ומאימתי כו'.**כתי' דרבא שם וקי"ל כרבנן. אבל הרמב"ם כתב משיולד עד ל' יום ולאחר שלשים יום אם רצה לעורפו עורפו ואם רצה לפדותו פודהו ואין כאן אלא מצות עיכוב בלבד. ונראה של"ג אלא. רק אמר רבא כו' ור"ל לעולם כרב ששת וברייתא דלעיל דעובר עליו לאחר ל' כר"א וברייתא דכאן דאמר או פודהו או עורפו ואינו עובר עליו כרבנן ושינוייא הנ"ל קיימא לא מצוה לפדותו כל כו':

**אלא שמצוה כו'.**כמ"ש ביבמות מ"ז ב' מיד מ"מ שהויי כו' ובמכילתא (פ' בא) והביאו רש"י בכמה מקומות ושמרתם כו':

**ולאחר כו'.**ט' ב' לאפקועי לאיסוריה כו' ושם י' ב' ואצטריך סד"א עריפה כו':

**והכהן כו'.**י"א ב' דמית היכא כו' ועתוס' במנחות ס"ז א' ד"ה עובד כוכבים כו' ובב"מ ז' א' מאי ספיקות כו' אלא כו' וערש"י שם ד"ה ספק כו':

**וי"א כו'.**כיון דלא איפשיטא ודינו כמ"ש בס"י:

**וי"א כו'.**דמר זוטרא שני לרב אשי:

**ואז יכול כו'.**ט' ב' ומי הקפידה כו':

**לא אמרה כו'.**גמ' שם י"א א':

**שוה דינר.**ל"ד אפי' בת דנקא כמש"ש:

**בד"א כו'.**גירסת הרמב"ם שם ל"ק כאן בשה כאן בשוויו. ר"ל דמ"ש אפי' פטרוזא כו' בשה ומ"ש ברגיא בשוויו דאין פודין פחות מכאן אפי' החמור שוה כ"ש וכן משמע שם דאמר כמה בעינא למיתב כו' משמע שהיה פודהו בשוויי. אבל לגירסא שלנו והרא"ש והטור הוא להיפך דיותר מג' דינרים פודה בשה שוה ג' דינרים או בשוויו אבל פחות מכאן אפי' פודה בשה א"צ אלא שוויו כמש"ש לא אמרה כו' להחמיר כו' וכ"ז לכתחלה אבל בדיעבד בשה כ"ש בכ"ע:

**ופודין כו'.**מתני' ט' א':

**כגון כו'.**רש"י שם:

**או כו'.**כן פיר"ת ועתוס' י"א א' ד"ה שהיו כו' והרא"ש שם:

**ואם מת כו' והכהן כו'.**מתני' שם:

**והוא כו'.**שם ושם:

**לפיכך כו'.**תוס' י"א א' ד"ה והלכתא כו' והרא"ש:

**ופטר כו'.**שם בעיא דאיפשיטא:

**פטר כו'.**כר"י וכמש"ש י"א א' רבינא קשיא ליה כו':

**ודוקא כו'.**הרא"ש ממש"ש תיקדוש דביני וביני ומפרש כפשטה. אבל הרמב"ם מפרש כפירש"י שם:

**ואם כו'.**מתני' י"ב ב' מת פטר כו':

**מפני שהוא כו'.**י' ב' ואפי' לר"ש:

**לפיכך כו'.**מתני' י"ב א':

**והכהנים כו'.**שם ב':

**פטר כו'.**י' ב':

**אבל אם כו'.**עבה"ג וכמש"ש והא מדסיפא מחיים כו' וערש"י ד"ה בהנאת גופו כו':

**והשער כו'.**פ"ג דערלה וכמ"ש בסוף תמורה כאן בשק כו' וע"ל ס"ס ש"ח:

**לא רצה כו'.**הוא ענין בפ"ע ושייך לסי"א וכ"ה בטור והוא גמ' הנ"ל י' ב':

**וי"א דצריך כו'.**רש"י ותוס' שם וערא"ש שם:

**וה"ה כהנת כו'.**כמש"ש ד' א' כל שישנו בבכור אדם כו'.

**אבל כו'.**דגם בנו מאשה אחרת אינה פוטרת כמש"ש לויה לא תיפקע כו' בפטר רחם כו':

**אבל כו'.**וכמ"ש בסכ"א כמו בעובד כוכבים וכמש"ש ג' א' עד דאיכא כולי וכמו במתנות דדין כהן ועובד כוכבים שוין דפוטרין בשותפות:

**שהרי יש כו'.**דאוכלת פירות כבעל כמ"ש בכתובות פ' ב' משום רווח ביתא ועוד יש לה זכות שאם נגנב הכפל לאשה כמש"ש ע"ט ב'. רשב"א:

**אלא שאסור כו'.**כמש"ש ג' ב' משום דמפקע כו' ובבכור בהמה טהורה מותר כמש"ש נ"ג א' ה"ק ליקנינהו כו' אפשר כו' הלא"ה מותר ליקנינהו ואנן לא בקיאין ולא אפשר הוא. הרא"ש ותוס' שם ג' ב' משא"כ כאן דאפשר כו' כמש"ו: