**וכן אם כו'.**כמ"ש שם נ"ה ב' דנקב כשר בכוליא וע"כ בהגיע למקום חריץ דאל"כ אפילו לקותא כשירה כמש"ש: (ליקוט) וכן אם ניקבה כו'. עמש"ש וכ"ש לגי' הרי"ף וש"פ יש פסול כו' משמע מקום דלקותא פוסל וכ"כ רש"י מ"ג א' ר"ה למעוטי כו' וכ"כ הרא"ש וש"פ וכ' ממ"ש דהוה מחו בכוליא כו' ולא דקדק אם הגיע לחריץ ועהג"א סל"ו סד"ה ועכשיו כו' (ע"כ):

**והוא שיעשה כו'.**כגי' הרי"ף יש כשר כו' מוגלא פסול בכוליא כו' לקותא פסול בזה כו' וע"כ לאו היינו מוגלא:

**עד הלובן.**ר"ל בתוך הלובן נ"כ:

**מכת חרב כו'.**כמש"ש מ"ג א' יפלח כליותי מי קא חיי דלא כפי' תוס' שם ובשערים מפרש לקותא מכת חרב:

וכן אם נמצאת כו'. זהו מוגלא דשם ושם מ"ח א':

**או שנמצא כו'.**שם לא אמרן כו'. והן ד' חילוקים לקותא פסול בשניהם מים זכים כשרים בשניהם נקב ומוגלא מה שפסול בזה כשר בזה:

**אבל אם כו' ואפי'.**גמ' שם וע"כ בהגיע קאמר דאל"כ הכל כשרה כנ"ל:

**ואם כו'.**כ"ז בהגיע למקום חריץ ונחלקו אם דינם כמוגלא או עכירי או דינם כמים זכים:

**ואם נמצאת כו'.**כן למד ב"י מדם. אבל ד"מ כ' דדם שאני כמ"ש או"ה שאין זו לקותא שכולה דם ולכן עיקר כסברא האחרונה הוא הרשב"א. שם:

**אם לא כו'.**כן למד ב"י מדברי הרשב"א בסי' נ"ב ס"א או אם הוריק כו' וכ"כ בסי' מ"א ס"ג בהג"ה ואם יבשו כו'. וראיה לדבריהם ממ"ש מ"ו א' א"ל דלדול זה כו' אי כו' משמע דוקא שנשתיירו אלו הב' זיתים:

**נמצאו כו'.**עש"ך:

**ופול בכלל כו' וענבה כו'.**כמש"ש א' כל שיעורי כו':

**ודוקא כו'.**וז"ש שהקטינה:

**ואיך כו'.**ערפ"ד מה טרפה כיון כו':

**יש כו'.**שכ"ז בכלל מ"ש לקתה כו':

**(ליקוט) אין כו'.**כמש"ל סי' מ"ג ס"ו בטחול ועוד דאין לובן בעוף ואין טרפות בכוליא אלא בלובן. ת"ה נ' ב' וע"ש שמפקפק בזה (ע"כ):