**חלבה מותר ודמה אסור.**מתני' קי"ז א':

**וטעון כו'.**מתני' בפ"ו:

**(ליקוט) בקרנותיה.**ולא בטלפים דלא כפיר"ת שם בתוס' ד"ה אלו כו' אלא כפי' ריב"ם שם דלפי ר"ת למה לא מפרש בגמ' סימנים דטלפים. ת"ה וש"פ (ע"כ):

(ליקוט) כרוכותכו'. ויש בהם פי' לרש"י ותוס' וש"פ וגי' אחרות ע"ש ושם (ע"כ): **(ליקוט) אם כו' ואם כו'.**כרוכות כו'. רש"י פי' בלשון שני דכרוכות הוא עגולות וחדודות שהן חדין אבל בלשון ראשון פי' הדורות עגולות וכרוכות שהן עשויות גלדי גלדי וכן פי' הרשב"א והר"ן והטור וחרוקות פי' מלאות פגימות וחריצין וכ"כ הטור אבל הרשב"א והר"ן פי' הדוקות שהגילדין הן מהודקות ואינן מתקלפות והרמב"ם בפי' פי' בע"א ומפוצלות פירש"י שהרבה פיצולין יוצאין מהן וכן פי' הרמב"ם בפי' אבל ר"ת פי' בתוס' שם ד"ה והרי כמבוצלות בב' ור"ל כפופות וכן פי' הרשב"א (ע"כ):

**והוא דמיבלעו כו'.**רמב"ם ומפרש מ"ש והיינו ספיקא כו' דלא כתוס' וש"פ דלא מיבלע דבאמת מיבלע רק שאינו מובלע כבשאר היות ומספקא להו אי סגי בהאי הבלעה: **(ליקוט) והוא כו'.**אבל תוס' ות"ה וש"פ כתבו דלא בעינן מיבלע חרקייהו (ע"כ):

**בד"א כו'.**מפו' בתורה: **(ליקוט) בד"א כו'.**כמש"ש פ' א' הני עזי דבאלי מהו כו' מדמתרגמינן תורבלא כו' (ע"כ):

**ז' מיני היה.**אע"ג דשם פ' א' אמרינן דתאו שור הבר הוא ומין בהמה הוא כמ"ש בס"ג כרבנן. סמך על הירושלמי (פ"ה דכלאים) שאמר דמאן דמתרגם תורבלא הוא כר' יוסי וכ"ה בתוספתא (פ"א דכלאים) ה' דברים נאמרו בשור הבר אסור משום או"ב וחלבו אסור כו' רי"א זהו תאו האמור בתורה ומותר משום או"ב וחלבו מותר כו' וכן סוגיא דגמ' הנ"ל דלא כרב הונא בר חייא שם דאמר שם ודלמא מינא דתאו כו' ועתוס' שם ד"ה ודלמא כו' ודוחק הוא דל"ל להכניס במחלוקת כיחידאה והל"ל חיה אחרת ובזה מתורץ מה שמקשין עליו למה פסק כרבנן דסוגיא דגמ' הוא כר"י:

**(ליקוט) שור כו'.**כת"ק אלא דבסוגיא דחולין פ' א' ס"ל לר"א ורבינא ורב אשי כר"י דפריך ודלמא מינא דתאו אלא שהרמב"ם ל"ג לה רק מינא דזמר בלבד וכ"ה הני' בכמה ספרים. ת"ה ס"ב א' (אבל העיקר בדעת הרמב"ם כנ"ל בס"ק ז' וכ"כ פר"ח) ולענין עיזא רב אלא פ' שם כאמימר (ע"כ):

**הקרש כו'.**שם וקרש כו' חלבו מותר ובספרים שלנו חסר תיבת חלבו ועתוס' ורי"ף ורא"ש ושם קרש טביא כו':

**כלאים כו'.**עבה"ג וכסוגיא דשם ע"ט ב':

כויחלבו כו'. פ"ב דביכורים וע"ל סי' כ"ח וסי' ס"ד: