Binat Adam, Shaar haKavua
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נ"ל לפי מה דקיי"ל בסי' ק"י סעיף ז' דאף בבע"ח וחהר"ל אמרי' שאני אומר כיון דאינו בטל אלא מדרבנן ולפ"ז אם נמצא בהמה א' טרפה באיזו טריפות כגון מים במוח וכיוצא בו וידוע איזו בהמה ואח"כ שחטו עוד בהמות ונתערבו המעים של כולן ונמצא במעי של א' מהם איזה טריפות תלינן שגם המעים הללו הם מהטריפה כדאית' בסי' קי"א סי' ו': ודוקא שנמצא תחלה הטריפות ואח"כ נודע התערוב' אבל אם נמצא תחל' התערוב' ואח"כ נמצא הטריפות הידוע ל"א למפרע שזה הוא מן הטריפ' כדאיתא שם בסי' קי"א ואפשר אם ידוע שבהמה זו אפילו רק ס"ט נמי דינא הכי ואמנם זה ל"ש רק שיש כאן ד' בהמות דאף אם נימא שהריאה מבהמה אחרת והראש מבהמה זו אעפ"כ יש רוב נגד בהמה זו שנטרפה ע"י הריאה וכיון שיש רוב מדאוריי' אמרינן שא"א כנלע"ד. ואפי' אם הם של ב' בני אדם דאף שכתבנו לעיל בסימן י"ד ט"ו בשם מהרי"ל דכ"א קבוע בשלו מ"מ אם נמצא אצל א' בהמה א' טריפה בודאי בלא זו התערובת כמעשה דמהרי"ל ואחר כך נמצא אצל חבירו ספק שא"י אם ראש זה משל חבירו אנו תולין שהוא משל חבירו דע"כ לא פליג הרשב"א על רמב"ן בסי' קי"א אלא במה שמכשיר הרמב"ן בב' קדרות של היתר וחתי' איסור דס"ל דכ"א תולה בחבירו אבל כשיש לתלות באיסור מודה הרשב"א וגם בזה צריך שיהי' אצל כ"א עכ"פ ג' בהמות בענין שיהי' בטל מן התורה וצ"ע: