Binat Adam, Shaar haKavua
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב הרשב"א בתה"א דף ק"ג ודף ק"כ אם נתפזרו ונדו אילך ואילך כל אחד וא' מותר עכ"ל ולכאורה י"ל דה"ק אם נתפזרו עד שכ"א ואחד עומד בפ"ע ווה נקרא פזור דוקא וכן י"ל בתה"ק בית ד' שער א' שכתב נתפזרו כולן מותרין דר"ל דכולן נתפזרו אבל ז"א דע"כ ר"ל כולן מותרין וכן מה שכתב כא"וא מותר ר"ל דכלן מותרין ולאפוקי שלא נאמר דעכ"פ ב' אחרונים אסורים דבהם לא שייך כל דפריש כמ"שכ כל הפוסקים ביו"ד סי' ט"ו וק"י וכן מוכח מלשונו שכ' ס"ט שנתערבה באחרים כלם אסורים ומיהו אם נתפזרו כל אחד ואחד מותר ומדלא כתב מותרין לשון רבים אע"כ דמ"שכ כא"וא מותר היינו להורות שלא נשאר בהם שום איסור ואמנם בדף ק"כ ע"ב שכתב נתפזרו כולן ואפילו בפנינו כבר נתבטל הקביעות ומותר וא"כ עדיין יש לומר דצריך שיתפזר כל אחד ואחד בפ"ע ואמנם בדף ק"ג במשמרת הבית שם משמע להדיא דל"ד אלא כל שלא נשאר רוב במקום אחד זה מקרי פזור וז"ל אלא דכיון דלא נתפזרו לגמרי אלא שהרוב פרשו למקום א' מחמרינן ואוסרין ליקח מן הרוב עכ"ל. הרי להדיא דזה נקרא פזור ומש"כ נתפזרו כלן היינו לאפוקי אם נשאר מקצת קביעות במקומו דאז אף מה שפי' אין לו דין פיזור וא"כ מה שכ' נתפזרו ונדו כא"וא מותר היינו לאפוקי שלא נאמר דעכ"פ שנים מהם יהיו אסורים ועוד נ"ל דמ"שכ כ"א וא' מותר להורות דמותר לאכול א' א' לאפוקי דל"צ לאכול ב' ב' דוקא: