הרבהגדול המפורסם בישראל מהר"ד דלידא כתב בספרו עיר דו"ד ע"ד הפשט הא דנתקש' משה במעשה המנור"ה. הוא ע"פ משאמרז"ל בפסוק נקב' תסובב גבר. הוא שבעוה"ז נטלו ישראל כנקב' עישור נכסי' היינו ארצות ז' עממין. שבעה מן שבעי' אומות ולע"ל יהיו כזכרי' ויירשו את הכל ובגמ' פליגי בעישור נכסי של הבת אי הוה כירוש' או כבע"ח. ואיפסקא הילכתא כבע"ח ונ"מ שמן התורה אינה נוטלת רק הן הזיבורות כדין בע"ח מן התורה (ורבנן הוא דתקנו בבינונית) והנה מצות המנור"ה הוא היתה בסגולה לנצח את האומו' אשר הם חשך ולא אור. ע"כ מצינו שהיה על מגינו של דו"ד צורה המנור"ה והיו נושאין לפניו במלחמה והי' מנצח ע"כ נצטו' משה במלאכת המשכן לעשו' מנור' בז' קנים בכדי לנצח ז' אומות וכשהגיע זמן בנין בית המקדש שבנאו דוד ושלמה. הוא בנין לעד לעולם עד אשר ימלא כבוד י"י את כל הארץ וישראל יירשו את כל העולם. הנה לעבור זה עשה שלמה עשרה מנורות של ז' ז' קנים ס"ה שבעים קנים לנצח את כל השבעים אומות. והנה מש"ה כשצוהו הש"י לעשות המנור"ה מן ז' קנים אז הבין אשר ישראל לא יטלו כעת רק כנקבה עישור נכסי ז' אומות אז היה קשה לו א"כ כיון שדינם כנקבה רק עישור נכסי למה נוטלים מן העידיות ארץ מבחר הארצו' זה הוא שנתקשה במעשה המנורה עיי"ש דבריו באריכות ולפ"ז אנן נמי נימא בנס הלזה שנעשה בזמן שנצחו את היונים ונעשה נס במנור"ה להורות על הנצחון ונעשה נס בהאור הנסיי אשר הי' מהארת או"ר הגנו"ז אשר הפליא הש"י לעמו להראותם חינו"ך לאור העתיד אשר יגל' הש"י לעמו ועי"ז ינצחו את כל הגוים כענין שנאמר והלכו גוים לאור"ך וכו' הנה פעל הש"י הנס הזה ח' ימים ח' פעמים ז' קנים הם נ"ו נרות (כמ"ש בפסוק אל הוי' ויאר לנ"ו וכו') והי' ראוי להיו' הנס שתהי' ההדלק' הנסיית ע' קני' להראו' שיהי' הנצחון על ע' אמות והנה נחסר מנין דו"ד להורו' מה שאינם מנצחים עדיין כל ע' אומות כי נחסר עדיין מלכו' בית דו"ד והנה יום הוא המקווה לי"י אשר יגיע תור וזמן להשיב המלוכה לבעלי' מלכות בית דו"ד אז יושלמו קני מנורה ע' קנים וינצחו ישראל את כל הע' אומות וימלא כבוד י"י את כל הארץ:

ואנבאומר לך בגמ' ברכו' פ' הרואה ההוא גברא דהוה קאזיל בעבר ימינא נפל עלי' ארי' איתעביד לי' ניסא ואיתציל מיני' אתא לקמי' דרבא א"ל כל אימת דמטית להתם ברי"ך ברו"ך שעשה לי נס במקום הזה והרי"ף ז"ל שינ' וכתב בלשונו. כי מטית להת' אימ"א ברוך וכו' לא כתב ברי"ך ונ"ל שהוא בכוונה מכוונת דהנה אמרינן לקמן ר' יהודא חלש ואתפח על לגבי' ר' חנא בגדתאה ורבנן א"ל בריך רחמנ' דיהבך לן וכו' א"ל פטרתון יתי מלאודויי והקשו התוס' ותר"י והא קיי"ל כר' יוחנן כל ברכה שאין בה מלכו' אינה ברכ' (ורחמנ"א הוא רק הזכרת השם) ותירצו דמיירי דאמרי רחמנ"א מלכ"א דעלמ"א והוא דוחק דעכ"פ ה"ל לש"ס להקשו' ולתרץ כדאקשי לעיל גבי בנימין רעיא. ונ"ל דמזה שפט רבינו הגדול דבהודאה לא בעינן מלכו"ת דהודאה היא ולא ברכ"ה והראי' דנפקא לן הודא"ה מן יתרו שאמר ברוך י"י אשר הציל אתכם וכו' ושם לא נזכר מלכו' ולדעתי זהו כוונת הרי"ף ז"ל ששינה מלשון הגמ' שאמרו ברי"ך ברו"ך וכו' ובכדי שלא נטעה דצריכין ברכ"ה ממש בהזכרת מלכו"ת הנה שינה הרי"ף ז"ל וכתב אימ"א ברו"ך וכו' שהוא רק אמירת הודא"ה ויוצא י"ח בלא הזכרת מלכו"ת כנ"ל:

והנהאם אמת נכון הדבר מהראוי ליתן טע"ם לדבר למה לא תצטרך הודאה לומר בה מלכות כאינך הברכות וי"ל ע"פ מדרשיהם ז"ל בפ' חוקת. אז ישיר ישראל מפני מה לא נזכר משה שם מפני שנתענש על המי' ואין אדם מקלס לאיתפקלטור שלו ולמה שמו של הקב"ה לא לזכר בה משל לשלטון שעשה סעודה למלך. אמר המלך אוהבי שם א"ל לאו אמר אף אני איני הולך לשם אף כך אמר הקב"ה הואיל שמשה אינו נזכר שם אף אני איני נזכר שם עכ"ל. ומעתה רווחא לן שמעתתא. הודאה ההיא בהו"ד שנפגם בהאבק מלאך עם יעקב והנה הגם שניתקן בימי מתתיהו והחשמונאים עכ"ז כיון שלא היה התיקון ע"ימלכו"ת בית דו"ד לא הי' התיקון לעולמי עד אשר ב"ב יתקן עולם במלכו"ת שדי וכסא דוד יהי' נכון לפני י"י ע"ע (ע"כ מתתיה"ו בגימ' מנחם בן עמיאל נחמיה בן חושיא"ל אשר הקבלה בידינו הן המה תרין משיחין משיח בן יוס"ף ומשיח בן דו"ד להורות דגמר התיקון לעולמי עד יהי' בזמן המשיחין ב"ב) ע"כ בברכת הודאה שהוא בהוד כיון שלא הי' עדיין התיקון ע"י דוד כביכול הש"י אינו מקפיד אם אינן מזכירין מלכות שמים וכמש"ל המדרש הנ"ל שאומר מלך מלכי המלכים ית"ש אם אין אוהבי שם אף אני איני נזכר שם עד אשר ב"ב יקויים בנו ובקשו את י"י אלקיהם ואת דוד מלכם אמן: