Bnei Yissaschar, Nisan
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מאמר קריעת י"ס
מנהגאבותינו תורה היא לעשות כל התמנות הראשים בכל קהלה בז' של פסח. נ"ל להיות התמנות הראשון ממלכות בית דוד שבט בנימין שירדו לתוך הים זכו למלוכה לפי שעה היינו שאול מבנימין ע"כ ותהי לחוק בישראל התמנות כל הממשלות בשביעי של פסח ועוד יתבאר בזה אי"ה:
נ"לעוד טעם דהנה כל מושל נק' פרנ"ס הדור כענין שאמרו כמה פעמים בגמ' (לדור שאתה פרנס"ו וכיוצא) והטעם כי ע"י המושל והנשיא כפי אשר ידריך את הדור כן תהי' הפרנס' כענין שאמרו ויהי בימי שפוט השופטים (ודרשו חז"ל דור שפשטו את שופטיהם. ע"כ) ויהי רעב בארץ עד שעמד בוע"ז לנשיא ונתהווה שובע בעולם (כי שמעה בשדה מואב כי פקד י"י את עמו לתת להם לחם תירגם שם המתרגם בזכותי' דבועז צדיקא וכו' עיי"ש) ע"כ נק' הנשיא והמושל המדריך את הדור בשם פרנ"ס והנה אמרז"ל קשין מזונותיו של אדם כקריעת י"ס והנ' ביום ההוא אשר מסוגל לנס גדול קריעת י"ס בקלות הוא יצו חסדו קדוש יעק' לגזו' פרנסי' טובי' לישראל. אפי' ח"ו אין בידם זכות כ"כ ושמעתי מפי קדוש מחו' הרב הקדוש מהרצ"ה מזידיטשוב זצוק"ל מלאכת אוכ"ל נפ"ש שהתירה התור' בכל י"ט. הנה נכתוב בתורה אצל שביעי של פסח כי קשין מזונותיו של אדם כקריעת י"ס והנה לפי דברינו הנ"ל תשכיל בטוב טעם מנהג ישראל למנות פרנסי הדור בשביעי של פסח דייקא:
ויוגדלמלך מצרים כי ברח העם תירגם אונקלוס ארי אז"ל עמא והיא לפלא דהו"ל לתרגם ער"ק ונרא' לבאר עפ"י האמור בזהר בפסוק וי"י הולך וכו' ללכת יומם ולילה וכי אמאי הוי אזלי יומם ולילה יהכין ביממא ולא יהכין בליל' כבני נשא דערקין וכו' אלא לאשתכחא בהו שלימותא דלית שלימו אלא יומם וליל' (היינו מדת יו"ם דכורא תורה שבכתב לילה מדת נוק' מלכות פה ותור' שבע"פ קרינן לה) ואח"כ אמרו בזהר ויוגד למלך מצרים. מאן קאמר לי' וכו' אבל חכמוי וחרשוי איתכנשו לגבי' ואודעוהו כי בר"ח העם ואמאי קאמרו דא אלא חמו בחכמתא דילהון דהוי אזלי יממא וליל' אמרו ודאי ערקינן אינון עכ"ל. רצ"ל דהאיצטגנונים לא ידעי סיבת הליכתם בלילה הוא עבור מדת נוק' תורה שבע"פ ולפיכך בתרגום שהוא בתורה שבע"פ מתרגמינן על בר"ח אז"ל להורות דהיודע סוד תורה שבע"פ יבין דהליכתם גם בליל' הוא הליכ' ולא בריח'. אבל האיצטגנונים לא ידעו מזה הסוד ושפטו כי בר"ח העם ובזה יונעם לך לשון הזהר ואודעוהו כי בר"ח העם הנה לשון הזהר הוא תרגום ואמאי כתב הנך תיבות בלה"ק ולפי דברינו יונח הם לא ידעו סיבת הליכתם בליל' הוא עבור בתורה שבע"פ ע"כ אמרו כי בר"ח העם. הבן מאד:
ופרעההקריב קרב מיבע"ל. ודרשו חז"ל שהקריב את ישראל לתשוב"ה וכ"ה בזהר. ר"י אומר הא אתמר דקריב לון לתשוב' עכ"ל. והנה אינו מבואר במקרא בפירוש תיבת לתשוב"ה ונמסר בתורה שבע"פ. אית תשוב' ואית תשוב'. היינו תשוב"ה. תשוב ה' אחרונה. היא תשוב' תתאה. ואית תשוב' עילא' בה' ראשונה. והנה תשוב' תתאה בה' אחרונ'. היא בחינת תורה שבע"פ מלכות פ"ה ותורה שבע"פ קרינן לה והנה רמזה התורה בפעם הראשון שצעקו ב"י אל י"י בצאתם ממצרים הנה נמסר תיבת תשוב"ה בתורה שבע"פ להורות דאפי' תשובה תתאה מהני לכל העונות וחטאים ופשעים:
והנהאומר לך ג"כ כפשוטו דהנ' ע"י העונות ח"ו מפרידין ח"ו בין הדביקים. בין ו' לה' היינו בחי' תור' שבכתב ותורה שבע"פ והנה תשוב' תשוב ה' להתחבר בו'. היינו תורה שבע"פ לתורה שבכתב ע"כ נמסר תשוב' בתורה שבע"פ. הבן. ועוד אומר לך נמסר תיבת תשוב"ה בעל פה להורות דעפ"י משפטי התורה עיקר התשוב' בפה וידוי דברים כמ"ש הנביא קחו עמכם דברים ושובו אל י"י:
ויראישראל את מצרי' מת וכו' וירא ישראל את הי"ד וכו' וייראו העם את י"י וכו' הנה יש לדקדק ויר"א ויר"א ל"ל הו"לל ואת היד וכו' ב' י"ד הגדול"ה הוא חס"ד ומהו החס"ד שנעש' למצרים וכבר דרשו מזה בזוה"ק. ג' אמר כיון שראו את היד הגדול"ה. היא חס"ד. אז ויירא"ו. הרי ירא"ה הוא במדת הגבור"ה. הל"ל ויאהב"ו כי אהב"ה בחס"ד והנראה עפ"י מה שמקובל לרבותינו כשהנס נעשה לאדם בזכותו זוכה הוא בעצמו לראות במפלת אויבנו. משא"כ כשאינו בזכותו אבל בתגבור' מדת החס"ד ורחמי"ם אעפ"י שאינו בזכותו זוכה האדם לראות בעצמו במפלת אויביו (עיין במאמרי פורים מש"ש בפסוק ישמח צדיק כי חזה נקם וכו' ובנוסח ההודא' ואתה ברחמיך הרבים וכו') ומעת' יתפרשו בכאן המקראי קודש וירא ישראל את מצרי' מת וכו' הנה הם בעצמם זכו לראות מפלת אויביהם וירא ישראל ראי' שני' שאין זה מצד זכותם רק זה הוא מתגבורת י"ד הגדול"ה. וכשהבינו זאת שאין זה מצד זכותם אז וייראו העם את י"י. והבן כי קצרתי:
תביאמוותטעמו בהר נחלתך וכו' י"י ימלך לע"ו. להבין הסמוכות. נ"ל עפ"י מה דהקשו. הא דקיי"ל. דלא הי' בא"י הר וגבעה שלא עבדו הכנענים עלי' ע"ז. וא"כ האיך נבנה הביהמ"ק על ההר. ותירץ הרב הגדול מהר"א רוזאנ"ס ז"ל (בעל משנ' למלך ופרש' דרכים) הביאו הרב החיד"א בס' כסא דוד דף ל"ג ע"א דבכ"מ שקנת' השכינה והקדושה דמלכות שמים מקום שוב אינה יכולה הסט"א לקנות שם מקום (כי מלכותו לעד קיימ' ואמרו רז"ל באבן שתי' שממנה הושתת העולם. כביכול בשעת בריאת העול' התפלל הקב"ה שם. ואמר. יה"ר שיכבשו רחמי את כעסי ואכנוס וכו'. וא"כ קנתה מלכות שמים שם מקום. ושוב אין מקום להשראת וכו'. כי מלכותו ית"ש לעד קיימת עיי"ש ועפי"ז תתבונן הפסוקים הנ"ל תביאמו ותטעמו בהר נחלתך. מכון לשבתך פעלת י"י וכו' רצ"ל אתה פעלת מן ימי בראשי' שיהי' מכון לשבתך. כי קנית שם מקום כביכו' וכי תימא הרי עבדו שם ע"ז. לזה אמר י"י ימלך לע"ו. ע"כ מקום שקנתה מלכות שמים מקום שוב אין מקום וכו' והבן הדברים: