Bnei Yissaschar, Nisan
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פרשת החודש
במדרשהחודש הזה לכם לקיים מה שנא' בי מלכים ימלוכו ע"כ והוא תמוה. ונראה לפרש ע"פ מה שמצאתי בשם הרב המקובל מהרי"ו בעל שם זלה"ה על מה שנמצא במדרש על פסוק אמרתי אך חושך ישופני וכו' הפ' הזה מדבר ביאשיהו המלך כשמצא הפסוק יולך ד' אותך ואת מלכך אמר שמא ח"ו חשך ישופני שתפסוק המלכו' ממני חזר ואמר ולילה אור בעדני מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים שנא' ויאר את הלילה הוא יאיר מלכותי ואני רואה בן בני תופסק המלכות בימיו ע"כ. הנה המדרש הזה תמי' מאד ויש לדקדק בו טובא א' למה הי' סובר יאשי' שתופסק המלכות ממנו הלא היה צדיק גמור רוח אפינו וכו' ומי חשיד קוב"ה וכו'. ב' קשה מ"ש מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים וכו' מה ענין זה לזה. ג' מ"ש ואני רואה בן בני תופסק וכו' מי הגיד לו זאת ואם היה צופה ברוה"ק א"כ בתחלה מאי קסבר. ד' למה כינה הפסק המלכות בחושך ואמר ע"ז הרב המקובל הנ"ל דאי' במדרש כירח יכון עולם שמלכות בית דוד נמשלים ללבנה מה לבנה נוספת עד ט"ו יום כך ממשלת ישראל מן אברהם עד שלמה ט"ו דורות ומה לבנה מט"ו ואילך מתחסר אורה כך מן רחבעם עד צדקי' ט"ו. וכיון שבא צדקי' נעשה חשך ואת עיני צדקי' עיור והקש' בעל יפ"ת. בשלמא לענין מעלה שפיר קאמר מאברהם עד שלמה ט"ו דורות לאפוקי מרחבעם עד צדקי' י"ז מלכים והגאון בעל ברכת שמואל מיישב הקושי' שישראל נדמו לחדש שבו יצאו ישראל ממצרים הג"ה ולי נראה שמלכות ב"ד הבא מיהודה נדמה לחודש ניסן להיות עפ"י סדר הדגלים הנה יהוד"ה הוא הראשון בענין החדש הראשון וידוע הענין יהודה בשבטי ישראל ראש וראשון כמו ניסן בזמן ראש וראשון: ואמרו החדש היה בו. ב' ימים יותר מפני שהלילה שבו יצאו ישראל ממצרים והלילה שהיה אצל הים היה מאירים כיום עי"ז יתירים בחדש הז"ה ב' ימים וא"כ לפ"ז שפיר היה סובר יאשי' שתופסק המלכות בימיו כיון שהוא היה דור ט"ו מרחבעם לזה אמר אך חשך ישופני רצ"ל שהי' סובר שח"ו בימיו יהי' החשך הגמור סוף מיעוט הלבנ' חזר ואמר ולילה אור בעדני מי שהאיר לישראל במצרים ועל הים הוא יאיר מלכותי (כיון שנתוספו בחדש הזה ב' ימים) ואני רואה בן בני תופסק המלכות כי יהיה דור הי"ז עכ"ד הרב המקובל מהרי"ו הנ"ל:
ולפ"זיפורש דברי המדרש הנ"ל בטוב טעם החדש הזה לכם. הוקש' לו כפל הההי"ן הל"ל (חוד"ש הז"ה. או) החד"ש ז"ה וגם תיבת לכ"ם מיותר. זה שדרש לקיים מ"ש בי מלכים ימלוכ"ו ע"כ נכתב הז"ה בגי' י"ז שהחדש הזה יהי' בו החלק הב' י"ז ימים והוא לכ"ם לצרכיכם לאריכות המלכו' (גם לכם אתוון מלך) שלא תופסק המלכות בימי יאש"י' והנה הוספת הימים האלה לא היה הוספת ימים שלימים רק י"ב שעות הלילה נתהוו לימים אבל עיקר הוראת המלוכה הוא נמשך אחר י"ב שעות היום דכתיב במלך וכתב לו וכו' וקרא בו כל ימ"י חייו (ימ"י דוקא) למען יאריך ימי"ם (דייקא כי עיקר הלימוד הוא ביו"ם) ע"כ התורה אומרת ב"י מלכים ימלוכו שהמלכים נמני' רק לי"ב שעות היום להיות היום היא זמן הלימוד משא"כ הליל' לא איברי אלא לשינתא והנה על מה עשה י"י ככה שרמז חוסר המלוכה מדור אל דור בי"ז ימים בתיבת הז"ה כנ"ל הוא הוראה לעתיד וירא אלקים את האור כי טו"ב נגנז לצדיקים לע"ל כן במלוכה נגנז הטו"ב וב"ב כאשר יתגלה הטו"ב הגנוז אור שנברא מששת י"ב מה רב טוב"ך אשר צפנת ליראיך והנה האור הז"ה לא יהיה לו מיעוט לעולם כן לא תתמעט עוד המלוכה מזרע דוד בשום אופן זה מ"ש ועבדי דו"ד נשיא עליהם לעולם:
ובזהתבין מ"ש הנביא לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי י"י יהיה לך לאור עולם ותירגם יונתן לא יתבטל עוד מלכות"ך וכו' דקשה איך נרמז בזה מלוכה ולפי מ"ש ניחא לא יבא עוד שמשך דכיון שלא יהיה ביאת השמש א"כ תחויב המלוכה להיות ג"כ נגד הלילות כמו שהיה נגד הלילות של מצרי"ם והי"ם שהאירו כאור היום וג"כ ירחך לא יאסף לא תופסק כיון שאין כאן לילה בין והתבונן וכיון שאמר כי י"י יהיה לך לאור עולם היינו האור הנברא בבריא' עולם בששת י"ב בגושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא ביום ראשון והוא מספר קטן של שם הוי' היינו שם אהו"ה מנין טו"ב הגנוז והוא אשר נתמלא הבית אור בלידת אדון הנביאים ותרא אותו כי טו"ב הזא וזהו המובן למשכיל על דבר והיה לך י"י לאור עולם הבן הדבר:
פסיקתא(הובא בילקוט) החדש הזה לכ"ם מסור הוא לכ"ם אריב"ל משל למלך שהיה לו אורגולין (כלי שעות) והיה מביט בה והיה יודע איזה שעה ביום כיון שעמד בנו על פרקו מסר לו אורגולין שלו כך אמר הקב"ה עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי מכאן ואילך הרי הם מסורים בידכם שנאמ' החדש הזה לכם עכ"ל מהראוי להבין מאי קשיא ליה דקא דריש כן. ע"כ דקשיא ליה מאי לכ"ם שהוא נדרש בכ"מ לכ"ם משלכם. או להנאתכם ע"כ דרש ליה גם בכאן מסור הוא לכ"ם אבל מהראוי להתבונן מהו הכוונה ובפרט אומרו עד עכשיו חשבונן של חדשים מסור בידי מכאן ואילך וכו' וכי כעת אין הכל מסור בידו ית"ש והרי מברכין ברוך מחדש חדשים אבל תשכיל ותדע דהשינויים ההווים בעולם הנה הם עפ"י חידוש מולדי הלבנה באיזה רגע מזמן שליטת הככבי לכת מתחדשת הלבנה עי"כ יהיה החדש קר או חם יבש או רטוב וזה היה הכל קוד' שנמסר קידוש החדש לישראל וכיון שנמסר קידו"ש החוד"ש לישראל הנה הגם שעפ"י חשבון המולד תתחייב החידוש שיהיה החדש קר או חם כפי הוראת המולד באותה הרגע אעפי"כ כיון שישראל אינן קובעין אז את החדש בזמן המולד רק כפי הנראה לב"ד להקדים או לאחר הנה יהיה הנהגת החד"ש כפי הזמן שקובעין ישראל כאלו נתהווה המול"ד באותו הזמן ונמצא נדרש החד"ש הז"ה לכ"ם מסור הוא לכ"ם והיינו לכ"ם משלכ"ם והבן והוא כמו שדרשו בירושלמי אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי על בת ג' שנים ויום א' וכו' כידוע. הבן:
בפרשתהיום וככה תאכלו אותו וכו' פסח הוא לי"י ופירש"י הקרבן קרוי פס"ח ע"ש הדילוג וכו' ואתם עשו את כל עבודותיו לש"ם שמי"ם עכ"ל הנה עקבותיו לא נודעו מה בעי בזה לא ראיתי בזה דבר המתיישב על הלב והנני אומר בדרך צחות עפ"י מ"ש בפ' ויהי ביום השמיני וכו' ויאמר משה זה הדבר אשר צוה י"י תעשו וירא אליכם כבוד י"י דמיותר ולא נודע פירושו וכבר דברו בזה רז"ל במדרשיהם ואמרנו דהנה קיי"ל אין קטיגור נעשה סניגור ע"כ אין משמשין בבגדי זהב מבפנים ואין תוקעין בשופר של איל. והנה בכאן קח לך עג"ל בן בקר לחטאת (לכפר על מעשה וכו') אדרב' נעשה סניגור ונראה לפרש עפ"י מ"ש בגמ' (כיון דמקשינן יציאה להוי') תהא אשה מתגרשת בכסף ומשנינן יאמרו כסף מכניס כסף מוציא אין סניגור נעשה קטיגור ומקשינן א"כ שטר נמי. ומשנינן מילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד ובזה יתבאר לך הכתוב הגם שאין קטיגור נעשה סניגור אעפי"כ זה הדב"ר אשר צוה י"י תעשו שתאמרו בדיבו"ר שאתם עושים את אשר צוה י"י והתם אמרו. אלה אלהיך וכו' ממילא מילי דהאי לחוד. ומילי דהאי לחוד. והבן. והנה בכאן נמי קשה עפ"י מה שאמרו רז"ל משכו וקחו לכם צאן. משכו ידיכם מעבודה זרה שהיה עובדין לעבודה זרה של מצרים מזל טל"ה וקחו לכם צאן למצוה. וקשה הלא אין קטיגור נעשה סניגור אבל מבואר הוא בפסוק ואמרתם זבח פסח הוא לי"י ומילין דהאי לחוד ומילין דהאי לחוד. וזה הרמוז בכאן בציווי גם כן פסח הוא לי"י ומפרש רש"י פסח נקרא הקרבן ומזרז הכתוב הקרבן הזה עשו לשם שמים כי אין קטיגור נעשה סניגור הבן הדבר וכבר דברנו בזה באריכו' בפירוש ההגדה בדברי רבן גמליאל כל שלא אמ"ר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו וכו' עיין שם:
במדרשרבה. נדרש ג"כ בפסוק. החדש הזה לכם ראש חדשים. אמר משה רבש"ע ת' שנה אמרת להשתעבד ועדיין לא שלמו א"ל כבר שלמו שנא' כי הנה הסתו עבר מיד גילו הצדיקים את ראשיהם שהיה מכוסה שנאמ' הנצנים נראו בארץ. אלו הן שבטו של לוי שהיה צדיקים כולם. עכ"ל הנה אין מן הצורך להאריך בדקדוקים כי הדברים בעצמו אינם מובנים: מהו הענין שגילו הצדיקי' את ראשיהם. והנה יש לפרש בדרך צחות. ע"ד שכתב הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בס' כס"א דו"ד דף כ"ו ע"ג. דנשמע מהא דר"א שיחרר עבדו ועבר אעשה (לעולם בהם תעבודו) בכדי לקיים מצוה דרבים. הנה נשמע. דמותר לעבור אעשה בכדי לקיים מצוה דרבים. וכ"כ הרבה מהראשונים. ויש פוסקים שסוברים לעולם בהם תעבודו הוה אסמכתא ועיקר הדבר הוא מדרבנן. ולכך עבר ר"א על עשה דרבנן. לקיים מ"ע דרבים. אבל עשה דאורייתא אין לעבור בשביל עשה אחרת וא"כ הוה הדין הזה ספיקא דרבוותא: ופירש בזה הרב הנ"ל בדרך צחות מ"ש פרעה. למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו (היינו שחייבים לקיים מצות ועבדום וענו אותם ת' שנה. וסברת כ' הוא דכדי לקיים מ"ע דרבי' לזבוח לפני י"י מבטלין מ"ע הלא ידעתם כי זה ספיקא דדינא ופלוגתא דרבוותא. ואין מוציאין מיד המוחזק. עכ"ד בקוצר) וע"פ הדברי' האלה יש לפרש דברי המדרש הנ"ל. דהנ' ע"פ הדברים הנ"ל. הנה טען פרעה כהוגן וכתורה אבל נואלו שרי צוען דהנה בא בטענת מוחזק. להיות שהוא הראש והמושל. ובאמת הש"י אדירם ומושלם של ישראל ושל כל העולם. וא"כ טענת מוחזק הוא להראש של ישראל. הוא היוצר כל הוא אלקינו. ובזה תבין דברי המדרש שאמר משה להקב"ה שעדיין לא נשלמה המצוה ועבדום ואין מקום לבטלה. א"ל הקב"ה כבר שלמו. כי נתבטלה המצוה ועבדו"ם. בעבור מ"ע דרבים וזבחת"ם וכו' ומה שיש טענה דהוה ספק בדין ופרעה מוחזק שהוא הראש. מיד גילו הצדיקים את ראשיה"ם היינו שגילו מי הוא ראשיהם היינו הש"י שהוא ראשם ואדירם ומושלם. והוא המוחזק. והוא דרך צחות ופטטייא דאורייתא טבין:
וישלפרש. דרצו לדרוש. החדש הזה לכם ראש וכו' מהו לכם. לגם כל הענין כפל. דהרי כתוב מבואר אח"כ ראשון הוא לכם. ע"כ דרש דהש"י הראה למשה סימן שכבר נשלם הגלות. והסימן הוא. מיד גילו הצדיקים את ראשיהם. דהנה בכל דור ודור יש צדיקים גדולים יכולים לפעול פעולות נוראות. אבל הוא כשהדור אינו ראוי לכך. כל מדריגת הצדיקים הם באיתכסייא. ואינם נודעים בשם ובאפשר הם לפעמים חוטבי עצים ושואבי מים וכיוצא בשארי ענינים. וכמ"ש בגמ' שיצאה להם ב"ק יש בכם אחד שהוא ראוי שתשרה עליו שכינה וכו' אלא שאין דורו ראוי לכך. כיון שהוא בחשכות הגלות בכל דור ודור בימי גלותינו. וכן היה במצרים ודאי הוה בהם צדיק' גדולים. וכמו שאמרז"ל אין לך דור שלא יהא בו כאברהם וכו'. ובפרט שבט לוי שהיו צדיקים אבל לא היה נודעי' בשם ולא היה ניכרין (כמשפט לאוהבי שמו דכ' בהו. וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נק' עליך) דמחמת חשכות הגלות לא היה ניכר מדרגתם. וכיון שהגיע תור הגאולה מיד גילו הצדיקים את ראשיהם ונתגלה לעין כל צדקתם וקדושתם ומדריגתם. וזה שדרש על הפסוק הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע. ובזה רוצה לדרוש גם בכאן. החדש הזה לכם ראש חדשים. הראשים הללו של הצדיקים שהוא דבר חדש אצליכם. החידוש הוא רק לכם אבל אני ידעתי מאז ומקדם גודל צדקתם וקדושתם. נ"ל:
פסיקתאפט"ו החדש הזה לכם. עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה יהי מאורות מארת כתיב וחסר מורה רק על מאור אחד) וא"כ למה נבראת לבנה אלא לקדש בה ראשי שנים ור"ח רצונו לתרץ תיבת לכם דמיותר ואין לו ביאור. ע"כ הביא להקדמה. הפסוק עשה ירח למועדים להורות שלהאיר לא נברא אלא גלגל חמה. העיקר בריאתו של לבנה הוא לקבוע ראשי חדשים ומועדים וראשי שנים. והמועדים ור"ח ושנים. הם לישראל לבד. ע"כ נאמר החדש הזה (היינו הלבנה שנק' חדש על שמתחדש בכל פעם) לכם הוא לצרכיכם ולהנאתכם שתדעו לקבוע ר"ח ומועדים וראשי שנים. כי אוה"ע אין להם צורך ללבנה ולהאיר לא נברא אלא גלגל חמה:
****ע"ש בסיום המאמר. שיהי' אוה"ע מונין לחמה. וישראל ללבנה. החדש הזה לכם עכ"ל (נ"ל שהוא כמו דבר אחד ובא ג"כ לפרש תיבת לכ"ם. והכוונה החדש הזה היינו הלבנה מסורה למנו' רק) לכם ולא לאוה"ע. שהם ימנו לחמה. ומהראוי להבין הרי גם ישמעאל מונה ללבנה. ועיין ברעיא מהימנא פ' תצא סימני הליקויים:
ע"שרבות עשית אתה י"י אלקי נפלאותך ומחשבותיך אלינו וגו' וא"ר סימן. חשבונותיך אלינו כל אותן ב' אלפים תמ"ח שנים (מבריאת העולם) עד שלא יצאו ישראל ממצרים הי' הקב"ה יושב וחושב חשבונות ומעבר עיבורים ומקדש את השנים ומקדש את החדשים עד שיצאו ישראל ממצרים ומסרם להם שנאמר ויאמר י"י אל משה וכו' באמ"צ לאמר החדש הזה. מהו לאמר (נ"ל דצ"ל מהו לכ"ם) א"נ מכאן ואילך הרי ראשי חדשים מסורים לכם (רצ"ל ויצדק ג"כ תיבת לכ"ם) דהכוונה מה שאני הייתי עושה עד היום מקדש חדשים ומעבר עיבורים. הנה הוא מסור לכ"ם: