כ"כ הרמב"ם ותמהני הרי ידוע שאדרבה בימיו בעו"ה נטו צללי ערב למלכות ישראל והיו כבושים תחת יד הרומיים. ולפענ"ד ע"פ מ"ש תו' [סוטה דמ"א ב'] ד"ה אותו דאף דלשאר שררות באמו מישראל מקרב אחיך קרינן בי' עכ"פ מלך דכפל בי' קרא לא סגי דלאו אביו ואמו מישראל ושלא כדין מלך אגריפס א"כ ק"ל ע"פ מ"ד התם דאגריפס המלך קרא עומד ושבחוהו חכמים ומקשי הש"ס הרי מלך שמחל כבודו אין כבודו מחול ומשני מצוה שאני וק' מנ"ל הא דלמא להכי שבחוהו משום דשלא כדין מלך אע"כ דאפ"ה צריך שתהא אימתו עליך ולפ"ז שפיר קאמר הכי אפי' אגריפס דשלא כדין מלך ויש לחוש שע"י זלזול זה יחשבו דאין לו דין מלך ולא תהא אימתו עליך אפ"ה מצוה שאני:

וכ' עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א [באות יח] ז"ל אין זה לשון הש"ס אלא דרש"י שם כתב כן. ויאמר הננס אבל מוכח כן מש"ס [ב"ק צ"ב א'] דאל"כ מה בתר עמא אזלי עניותא: