[ובש"ס מסתפק אם בכל יום או בכל שבת או בכל שנה. והקשו בתוספות אם בכל יום מהרה יכלה הנדוניא. ותו הקשו בבתו של נקדימון שהיה כתובתה אלף אלפים, ופסקו לה ת' דנרין, והרי אין החשבון מכוון. ולפעד"נ דמדל"ק החתן פוסק י' דנרין, ש"מ דלאו דנותן לה י' דנרין, רק כהך דאמרינן מקבל עליו י' קוססות לק' [ב"ב פ"ו מ"ב], דג"כ אין ר"ל ליתן אלא מקבל, וה"נ ר"ל שמקבל עליו שקבל י' דנרין מהמנה לתת לה תמורתן בשמים להתקשט לפי כבודה, ובהא בעי הש"ס, אם נותן תמורתן רק ביום החתונה. או בכל שבוע המשתה, או כל ל' יום של כלה. או כל שנה ראשונה שהוא נקי לביתו או בכל שנה, ולעולם אין נותן כל פעם רק בשמים מעט לפי כבודה]: