אב"י עי' סי' ש"ג סי"ט. ואילה"ק מלקמן מ"ה דמותר לטלטל שברי כלים. אף דלענין טומאה לא הוו מנא כשנשבר. ואי"ל כמ"ש תוס' (שבת מ"ט ב' וקכ"ג א') דבשברי כלים מהני עכ"פ לטומאה כשמיחדן למלאכה משא"כ במחט לא מהני בי' יחוד אא"כ עשה בו שום שינוי ותקון למיתוח. ליתא. דעכ"פ ק' עור לח אמאי אינו מתטלטל. הרי מהני בי' יחוד לענין טומאה. ע"כ צ"ל כמ"ש תוס' (זבחים צ"ד א') דדוקא שברי כלים. דרגילים להשתמש בהן תשמיש אחר. להכי שרי לטלטלן. משא"כ במחט דכשניטל עוקצה רגילים לזרקה בין גרוטאות. וכגמ' כאן. וכן העלה רמג"א בסי' ש"ח סקכ"ד: