[ואי"ל אף שקנה הנלקט ימסרנו לצבור יפה יפה, כדאמרינן בשקלי נשים [פ"א מ"ה]. דנ"ל פי' יפה יפה, דר"ל מה שירצו ב"ד יעשו, וא"כ הא תינח בשקלים, שאין הן עצמן קרבים, רק שקונים בעדם הבהמות, ואפשר נמי שיזדמנו אותן השקלים לשירי הלשכה, שייך שפיר גבייהו מסירה יפה יפה, אבל הכא השומר יודע שאין להם תבואה אחרת אם לא יקריבו זו, אי אפשר שימסרה יפה יפה. ומה"ט בבגדי כהונה [יומא דל"ה ב'], ובידות הכלים [שם, דל"ז א'], ובעצי כהנים [תענית דכ"ח א'] סגי בשימסרו יפה יפה לצבור, מדהיה להם אחרות, או י"ל דהנך שאינן רק מכשירי קרבן. וא"צ מדאו' שיהיו משל צבור, ומדהוה רק מדרבנן. להכי לא חיישינן שלא ימסרום יפה יפה. ועי' תוס' יומא [דל"ח ב'], שתרצו. דבכתונת של כוה"ג שאני, דכוה"ג שגדול בתורה יודע למסור יפה, וק"ל ידות הכלים ועצי כהנים שהבאנו לעיל]: