אמנם מ"ש רש"י בזבחים דשדרה היינו חוט השדרה. ק"ל מחולין רפ"ג דאמרינן נשברה השדרה ונפסק חוט שלה דאלמא דשדרה לאו היינו חוט, וי"ל. ול"מ נ"ל דמפרקת היינו כל חוליות הצואר, אבל כל המשך החוליות שבכל אורך אמצע הגב, נקראין שדרה. דשדרה לשון המשך הוא, כדאמרי' [ב"ב ק"ג א'] הנהו שדרי דארעי מקרי ר"ל הרים גבנונים התלויים זב"ז ומרוכסים יחד. משא"כ מפרקת, לשון פרוק ודלדול הוא כדאמרי' [חולין דצ"ג]. בהמה בחייה אפרוקי מפרק. ור"ל הכא משום דכשהבהמה מתנועעת תמיד בצוארה אילך ואילך, חוליות הצואר מתפרקים, לפיכך נקראו החוליות ההם מפרקת. וזהו לפע"ד פי' הא דאמרינן [חולין ד"כ ע"א] חותך שדרה ומפרקת ר"ל חותך בצפרניו ראש העוף מהגוף, באופן שישאר כל המפרקת בהשדרה. דהיינו שמולק סמוך לקצה מול הרואה את העורף: