יעשה מפורש בפירוש. עיין בבה"א.

לעניי אותה העיר . בבא זו היא מדברי ר' אחא שהשדה היא לעניי כל ישראל, וממילא מותרים עניי העיר בלקט שכחה ופיאה, שאין השדה שלהם בייחוד (ח"ד).

להטמין אסור . כלומר, אפילו אם מוכרין בפרהסיא.

וטורטני לפניו . פירש"י מאזנים גדולים (τρυτάνη). ואין עושים כן אלא בפרהסיא.

לוקחין מהן תפארין וכו'. כנראה שתפארין הן תלושין של צמר המחוברין יחד מחמת הזוהמא, עיין בבה"א.

במדבר וכו'. משום שלא נהגו להביא את החלב והגבינה לעיר (מחמת קלקול), והיו מוכרים במדבר, ובעה"ב יודע על כך והסתדר עם הרועים.

ארבע וחמש צאן וכו'. שחסרונן ניכר, ואין הרועה יכול להשתמט.

ארבע וחמש גזין. נראה ש"גז" פירושו כאן גיזה של כל הכבש, או העז (בעונה אחת). ועיין בבה"א.

ביאתות. כלומר, בייתיות, שבעה"ב מכיר את מניינם.

לא קוצין וכו'. עיין בבה"א.

בגד מנומר וכו'. כלומר, אעפ"י שרגלים לדבר שגנב את הצמר מן הבגדים השונים שארג (ע"פ רש"י).

וכסת מלאה מספחות. כלומר, מוכין הניתנין בתוך הכסת, עיין בבה"א (בשם רנ"נ טרשצ'נסקי).

יותר משלש כופין. כלומר, מעין קרסים שהיו נותנים בשולי הבגד, כדי להחזיקו ולמתחו, עיין בבה"א.

ונוטל את הכל כלומר, אעפ"י שהיה נוהג בחסידות ומקפיד על עצמו, אף הוא היה נוטל את הכל, עיין בבה"א.

והיוצא עם שטף המים וכו'. כלומר, כששוטף את העור כדי להוציא את הזוהמא, עיין מכשירין פ"ה מ"ו.

כולן אצל בעל הבית וכו'. כלומר, אם אינו עובד בביתו אלא בביתו של בעה"ב.