Brief Commentary on Bava Metzia Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושמין לו. כלומר, שמין את השדה בתבואתה, ושמין לו את חלקו בעודף התבואה ומשלם את ההבדל לבעליה. ואין השוכר רשאי לומר למשכיר טול את התבואה כמו שהיא והאכילה לבהמתך.
תבואה קצורה וכו'. קצורה לאו דווקא, אלא בשילה ועומדת להקצר. (ח"ד).
שמין לו וכו'. כלומר, בעד העבודה שהשקיע בהן עד עכשיו.
משנים עשר חודש וכו'. שהרי בית השלחין עושה פירות תדיר, אבל שדה בית הבעל אינה עושה פירות אלא בעונתה, וכשנגמרה העונה אין לו רשות להתעכב יותר. (מ"ש).
מן חכירו. שהרי הזכיר לו במפורש שדה בית השלחין זו, עיין בבה"א.
שדה קיצה וכו'. כלומר, שדה תאנים.
בכלל הקייץ וכו'. רשב"ג סובר שאף ענבים הן בכלל קייץ, עיין בבה"א.
ברך אחד וכו'. כלומר, גורן אחד, עיין בבה"א.
מאין לגבות. כלומר, לגבות את חכירו בכל שנה, ולא יצטרך לחכות לשנה שניה.
שנה אחת וכו'. כלומר, שכן היה מנהג המשכיר ומנהג המקום.
לגורן וכו'. כלומר, לא יאמר לו לגורן של השנה שזרע אותה תן לי חכורי של שתי שנים, שהרי בשנה הבאה תהא השדה נרה.
בפני עצמה. כלומר, אינו משלם לו בעד השנה שנרה אלא בסוף השנה.
בעשרת כורין וכו'. כלומר, הלוקח והמוכר שמו את הקמה ואמדו שתעשה עשרת כורין חטים, והלוקח יקצור, ייבש, יעמר, ידוש וכו', וישלם לו לגורן בעד שבעה וחצי כורים וטעו באומדנא, ולא עשת אלא שמנה כורים, או שעשתה שנים עשר כורים, אין הלוקח משלם אלא לפי האומדנא, והיינו שבעה וחצי כורים, ואנו אומרים שמזלו של לוקח גרם.
ביתר נותן וכו'. ר' יהודה סובר שיד המוכר על העליונה, שהרי הוא מוחזק בשדה.
פול בעדשין וכו'. כלומר, במקום שהמנהג הוא שאם השוכר משנה את הזריעה, וזורע פול במקום עדשים, רשאי לתת לו פול כשיעור מחיר העדשים.
שמתקבל לאוצר. כלומר, לאוצר המלך כארנוניות.
ואכיש. כלומר, ואנכיש. וכן בכי"ע: אנכיש.
הכילין והחכירות וכו'. עיין בבה"א.
הבייר והבלן וכו'. קבוצה זו לא היתה, כנראה, מקבלת שכר מן הכפר, אלא מכל יחיד ויחיד לפי הצרכים שלו.
שאכל אביכם וכו'. כלומר, אם אכל יותר מן השכר שקבל, הבנים יכולים לטעון אנו נגמור את מלאכתו, שהרי כבר קבל את כל שכרו. (הרמב"ן).
שעשה אבינו וכו'. כלומר, אם אביהם לא קבל את שכרו אין בניו יכולים לטעון תנו לנו מה שפסקת עם אבינו, ואנו נעשה את מלאכתו, משום שבעל הבית יכול לומר אין לי עסק עמכם. (הנ"ל).
ונותנין לו. כלומר, שמין מה שעשה אביהם ונותנים לבן.
עשר בוראות וכו'. כלומר, עשר נטיעות בורות (סרק) לבית סאה של המשתלה שנוטעים בה לבודקן, עיין בבה"א.
את הכל. כלומר שאם היו יותר מעשר בוראות אינו יכול להחליף לו את היתר גרידא, אלא מחליף לו את כל הבוראות.
כדי שיחולו. כלומר, עד שיעשו חולין ע"י פדיון, או שיעשו מאליהן, עיין בבה"א.
שיעשנו יין. כלומר, שהאריס יעשה את הכרם יין.
קירצין. כלומר, חוטין ושערות (ח"ד).
חלקו לעיר. עיקר הכוונה היא לאריס, שאין לו רשות להחזיק את חלקו בשדה, ומיד אחרי החלוקה עליו להסתלק.
הריני ממתין וכו'. כלומר, כל זמן שאותו המין שחכרתי עדיין קיים בשדות יש לי רשות לזורעה, ואח"כ אקצרנו כמו שהוא ואסתלק, ואשלם לך את חכורך. ואינו יכול לומר לו כן, מפני שהחוכר לזרע אין לו רשות לזרוע פעמים.
כל הפירות וכו'. כלומר, אבל כל הפירות שהשדה עושה מאליה הם של החוכר.
והקנים שלו. כלומר, אם יש לו בקורת שקמה (משנ' פ"ט מ"ט) הרי בוודאי הזמורות והקנים הם של המקבל.
חמש שנים וכו'. כלומר, במקום שנהגו לזרוע פשתן אחת לארבע שנים, והוא קיבל את השדה לחמש שנים וכו'. עיין בבה"א.
סטיס, לא יזרענה וכו'. כלומר, קבל עליו לזרוע סטיס לצביעה, ואין מלקטים אותו אלא אחר ד' וה' שנים, עיין בבה"א.
חיטין יזרענה פשתן וכו'. הנכון הוא בכי"ע: לא יזרעם פשתן. פשתן לא יזרעם חיטים. עיין בבה"א.
מחשבין עם בעל הבית וכו'. כלומר, המכירה קיימת, אלא שאינה מבטלת את האריסות שכבר זכה בה.
כך ]משלם[ לראשון. האריס השני הוא הלוקח, וביחס ללוקח דין בעל הבית כשוכרו לעשות בשלו והראהו בשל אחרים שעליו לשלם, משלם לפי מנהג המקום, והלוקח ביחס לאריס הראשון דינו כיורד שלא ברשות שידו על התחתונה, ואם השבח יותר על ההוצאה, נותן לאריס הראשון את כל השבח. אלא שבנידון דידן האריס הראשון תובע מבעל הבית שאתו יש לו עסק והוא הוא שהוריד את האריס השני (הלוקח), והוא משלם לאריס הראשון את כל השבח שהשביח הלוקח, שהרי בעל הבית קבל כסף משניהם. ועיין בבה"א.
הוא הקדיש. כלומר, כשהמשכיר מקבל חלקו הרי הוא הקדש, וכר"מ שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם.
ומעלת שכר וכו'. כלומר, השדה מעלת שכר וכו'. עיין בבה"א.