לך ה'. בפסוק ליתא ה' ". ועיין בשנו"ס, ומ"ש בבה"א.

ועל הגבעות. נראה שצ"ל: ועל הבקעות, כלומר, שמזכירן בברה"מ, ומודה על הארץ ועל ההרים והבקעות, עיין בבה"א. על התורה וכו'. כלומר, שמודה עליהן בברה"מ.

על הרעה וכו'. כלומר, שצריך לברך דיין האמת בברכה רביעית שבברה"מ.

אליך דיינך וכו'. כלומר, אלקים היא מדת הדין, ואלקיך הוא דיינך במדת הדין.

חכם הרזים וכו'. כלומר, להגיד גדולתו של הקב"ה שטבע כל אדם בחותם אחד ואין פרצופיהן ודעות שלהם שוים.

כי תשגיא וכו'. ולפיכך צריך אדם להתנהג כאורח טוב ולהשגיא את פעלו של הבורא יתברך.

הבוריק. צ"ל: הבוהק, כלומר אדם שיש לו כתמים לבנים בפניו, ונראה כצרוע, עיין בבה"א.

הגיחור. אדום ביותר.

הלוקין. לבן ביותר (λευκός).

הכיפיח. כלומר, גבח, ארוך ודק.

את החמה וכו'. כלומר, כשרואה אותן בתוקפן, וכשעת יצירתן. ועיין בבה"א.

תיפלה. כלומר, שוא.

ברכה וכו'. כלומר, שיתברכו מתוכן, ומתפלל כן אפילו לאחר שמדד.

וברכתיך וכו'. כלומר, ברכה ליצחק כתוספת על הברכה (בראשית כ"ו, ג', ד') בזכות אברהם.

דרש וכו'. כלומר את הדיבור "וברכתיך" ואמר הואיל ואין האוצר מתרבה מאליו ואין הברכה שורה אלא במעשי ידים (עיין בשנו"ס), לפיכך עמד (כגי' כל הנוסחאות) וזרע וכו'. ועיין בבה"א.

מאה מנין וכו'. כלומר, לא מאה ממה שזרע אלא מאה חלקים, מאה תבואות.

ששערו וכו'. כלומר, [ממה] ששערו בתחילה מצא פי מאה.

שוב אינו וכו'. שהרי חייב בסוכה בלילות כבימים. ואין הפסק בחיובה (ירושלמי).

כל שבעה. שהרי הלילות מפסיקין (ירושלמי).

בשחרית. כלומר, ובאותה שעה מברך עליהן, ושוב אינו מברך עליהן כל היום.

ידיד. כלומר, יעקב שנקרא אהוב (מלאכי א', ב'). 8

עשר וכו'. כלומר, שאין ברכותיהן שוות.

עשר מצות וכו'. כלומר, שאין ברכותיהן שוות, כברישא.

מפסיק וכו'. כלומר, ונמלך אח"כ לחזור על אותה מצוה.

ובאפנדתו. כלומר, אזור חלול. שמור רגלך וכו'. כלומר, תן דעתך על כניסתך לבית האלקים.

קולין וכו'. כלומר, שאסור להכנס לחצר מלך מלכי המלכים דרך בזיון.

מבליעין אותה וכו'. כלומר, מבליעין דברי תורה ביניהם לבין עצמם בראשי פרקים בעלמא, משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, וכפי שמבארת הסיפא.

בשעת מפזרין וכו'. כלומר בשעה שהתלמידים מפזרין את התורה ואינם אוגרים אותה, כנס את דבריך, וכמו שמפורש להלן. ועיין בבה"א ד"ה בשעה שאתה.