Brief Commentary on Ketubot Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מה זו וכו'. כלומר, כשם שנשואה שמכרה נכסיה מכרה בטל, אף כשמכרה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל.
בחדשים וכו'. כלומר, בנכסים שנפלו לה עכשיו כשהיא נשואה ומכרה אותן אנו בושין במה שאמרנו שהבעל מוציא אותן, ואתם מגלגלין עלינו את הישנים, את הנכסים שמכרה בעודה ארוסה. ועיין בבה"א.
עד שלא נשאת וכו'. כלומר, ומה דעתך בזו.
הואיל וזו אשתו וכו'. כלומר, לשיטתך שאף בזו מכרה קיים יש לשאול מה בין נכסים שנפלו לה כשהיא נשואה לבין נכסים שנפלו לה בעודה ארוסה ונישאת כשם שבזו מכרה בטל וכו', שהרי בשתיהם זכאי במציאתה וכו'.
בחדשים וכו'. כלומר, אף בנכסים שנפלו לה כשהיא נשואה אנו בושים, כלעיל שו' 2.
נכסין הידועין וכו'. כלומר, שהיו ידועין לבעל לפני שנשאה, והיה מצפה להן, ועל מנת כן נשאה. ועיין בבה"א.
ושאין ידועין וכו'. ואף שנודע לו שנפלו, ואח"כ מכרה מכרה קיים, שהרי על מנת כן קיימה עד שנודע לו על הנכסים, ולא ציפה להן. ועיין בבה"א.
כל שהוא. כלומר, בין מעט ובין הרבה. ועיין בבה"א.
מן היורשין וכו'. צ"ל: מן המורישין וכו'. ובראב"ד: ממורישיו וכו'.
נכסי נטושין וכו'. כלומר, שמוציאין מידי היורדין לתוכן שלא ברשות, כמפורש בירושלמי ובבבלי.
כשבוין. כלומר, ואף נכסי נטושין אין מוציאין מידי היורדין לתוכן.
לנכסי רטושין וכו'. כלומר, לנכסים העזובין בהחלט (עיין להלן בתוספתא ובבה"א).
וכולן שמין וכו'. כל אלו שמחזירין קרקע ופירותיה כשבאו הבעלים: היורד לנכסי אשתו ולא נזדרז לתלוש, לנכסי שבויים ממש ולנכסי נטושים שלא שמעו בהן שמתו, שאין מוציאין מידי היורדין לתוכן לדברי רשב"ג (אבל לא אמרו בהם שאם נזדרזו ותלשו הם זריזין ונשכרין), כולן שמין להן כאריס, והכל הוא מדברי רשב"ג. ועיין בבה"א.
שנתן נתן. ובשניהם יש כאן ייאוש ושינוי רשות וקנה הלוקח והמקבל מתנה, והגזלן חייב לשלם דמים.
הגזלן וכו'. כל בבא זו היא כפילות מיותרת, ואינה להלן ב"ק בד ובכי"ו. ובכי"ע חסרה כאן ושם המלה "והגזלן" ברישא (שו' 20). ועיין בבה"א.
במקום אחר וכו'. כלומר, ולא ידעו על השטיפה, הוי ליה ייאוש שלא מדעת ואינו ייאוש.
מהיום וכו'. שאם לא כתב "מהיום" הויא לה מתנה לאחר מיתה, וכבר אין הנכסים ברשותו.
משעה שנכתב. כלומר, הרי הזמן אינו אלא מוכיח על הנכסים שהיו בידו באותו זמן, וכוונתו שאינו נותן לו את הנכסים שירכוש אחר הזמן שנכתב בשטר, והזמן אינו מוכיח כלל על כוונתו ליתן לו מעכשיו ולאחר מיתה.
אף הכותב וכו'. והכל הוא מדברי ר' יהודה ומבאר מה מוכיח זמנו של שטר. ועיין בבה"א.
או שמת וכו'. צ"ל: ומת, כמו שהוא בכי"ע ובראשונים.
שמין לו. כלומר, שמין לו ללוקח במחוברין כעריס, ומחזיר ליורשין את השבח שעשו הנכסים בחיי האב, ומשלמין לו כאריס, והנכסים הם שלהם. ועיין בבה"א.
בית השלחין, או בית האילן וכו'. כלומר, שהיתה שם טירחה מרובה לפני שצמחו התבואה והפירות, ועכשיו כבר אינם זקוקים כל כך לאריס, והבעלים רוצים לסלק את המקבל, שמין לו למקבל לפי הטירחא שטרח.
שנת השמטה וכו'. ואינו כדאי להחזיק אריס רק בשביל העבודות המותרות בשביעית, והבעלים רוצים לסלק את המקבל, כברישא.
וכולן שמין וכו'. כלומר, כל אלה שנזכרו לעיל שמשלמין להם בעד טיפולן, משלמין להם כמו שמשלמין לאריסין בכגון דא. ועיין בבה"א.
אין שומעין לו. משום יישוב העולם.
את השבח. ובכי"ע מפרש כיצד ידו על העליונה: אם השבח יותר על ההוצאה נותן לו את השבח, אם הוצאה יתירה על השבח נותן לו את ההוצאה. ועיין בבה"א. פרק ט